I believe that today, as we gather here together after 2,000 years of exile, after a terrible holocaust and the establishment of the State of Israel, in a time when our very lives are the fulfillment of the prophesies and the hopes and yearnings of our ancestors across generations- we have the enormous responsibility of building a society and a country that is worthy of those prayers.
The Gathering of Israel has many meanings. As we work toward drawing our family homeward in the physical sense, we must also work toward a spiritual, cultural homecoming. We must build a new connection here in Israel. Our People is comprised of many sectors, but together we are building the “Jewish” sector, or, more accurately, renewing it. I am a Zionist Chassid, but I am a part of the Jewish People and that is the best, most accurate definition that exists. Today’s great task is a true return to our roots, not necessarily from a religious perspective, but through “Love Thy Neighbor as Thyself” and connecting the nation through our shared duty of Tikkun Olam, or bettering the world.
The Mechina’s mission is to identify and cultivate partners in our pursuit of this vision- to expose young people of all backgrounds to the challenges of our society and to recognize opportunities for its positive development and growth, as well as to instill a sense of purpose in our lives. The Mechina year is one in which the students contribute greatly to others while also building themselves into valuable, proactive members of society who deal not only with themselves and their successes, but the greater needs of their country and people. There is no better way to develop oneself than by giving to others. And indeed, such incredible people join us from across the country, and undergo such a deep process of identifying themselves, developing independence, purpose and a sense of agency through educational work with youth and children and others in need in the neighborhood.
The way I see it, the Mechina is a microcosm of the processes that our nation must go through- processes of consolidation, unification and connection. Every year, 70 students leave the Mechina to impactful positions, and thus the network of people with an ideology of doing good expands. So many of our alumni and friends have connected with this vision and bring it to fruition in their own unique ways.
I wish for us all lives of meaning and purpose, and that we may all be partners in action to bring about the true redemption of our People and our Land through connection, love and cooperation. May we merit to see the total fulfillment of the prophecies and our ancestors’ dreams, and may we successfully establish a shining society that will serve as a beacon of light for us and all of humanity.
אני חושב שבעת הזאת, כשנתקבצנו לכאן אחרי 2000 שנות גלות, אחרי שואה נוראה והקמתה של מדינת ישראל, והתגשמו בנו נבואות הנביאים, התקוות וגעגועי אבותינו ומעשי החלוצים שבכל הדורות- חלה עלינו אחריות גדולה לבנות כאן חברה ומדינה שתהיה ראויה לתקוותינו ולתקוות אבותינו.
במקביל לקיבוץ הגלויות הפיזי עלינו לפעול לקיבוץ גלויות רוחני ותרבותי. עלינו לבנות חיבור חדש בארץ. ישנם סקטורים שונים (דתיים וחילוניים וכד’) ואנחנו בונים היום את הסקטור “היהודי”, או יותר נכון מחדשים אותו. אני ציוני חסידי, אבל אני חלק מכלל ישראל וזו ההגדרה הכי טובה. המשימה הגדולה היום היא חזרה אמיתית למקורות שלנו, לאו דווקא במובן הדתי אלא במובן היהודי, של ‘ואהבת לרעך כמוך’ וחיבור בין כל ישראל להגשמת הייעוד היהודי של תיקון עולם.
המטרה של המכינה היא חיפוש שותפים לדרכינו – לחשוף צעירים וצעירות מכל הארץ ומרקעים שונים לאפשרות להתמודד באופן חיובי עם בניין החברה והארץ. להכניס מימדים של שליחות לחיים. זו שנה בה חניכי המכינה גם תורמים הרבה מאוד וגם בונים את עצמם להיות אנשים תורמים, לא להתעסק רק בעצמם, בהישגיות ובהצלחה שלהם. פה אתה עושה בשביל אחרים ואין דבר יותר מצמיח מזה. ובאמת מגיעים אנשים מעולים מכל הארץ שעוברים גם תהליך של בירור זהותי משותף ועמוק מאוד, מפתחים כלים לתרומה דרך עבודה חינוכית עם נוער וילדים בשכונה, ומתנהלים באוטונומיה ועצמאות.
בעיני, מה שקורה במכינה זהו מיקרוקוסמוס לתהליכים שעם ישראל יצטרך לעבור – תהליכים של אחווה, גיבוש וחיבורים. בכל שנה יוצאים מהמכינה מעל 70 בוגרים שמגיעים לעמדות השפעה – וכך רשת האנשים עם האידיאולוגיה של “לעשות טוב”– גדלה. יש הרבה בוגרים ואנשים שהתאהבו ברעיון ומממשים אותו בדרכים שונות.
לסיום, אני מאחל לכולנו שנזכה לחיים של שליחות, ושנהיה שותפים במעשים שבונים את גאולת העם והארץ. מתוך חיבור, אהבה וערבות בינינו. ושנזכה לראות את השלמת התגשמות חזון הנביאים, תקוות של אבותינו שבכל הדורות. שנצליח ליצור כאן חברת מופת שתהיה אור לנו ולכלל האנושות.
Beit Yisrael’s programs have expanded significantly in recent years, with new ideas and approaches that have yielded incredible results. Some notable achievements from the last three years include:
1. Opening another Mechina branch in the neighborhood of Armon Hanatziv, another seam-line community in Jerusalem in need of support due in part to its challenging security situation. This move was made at the behest of the Jerusalem mayor after he saw the dramatic improvement and efficacy of Beit Yisrael’s efforts in the Gilo area. Together with student villages and alumni, the Mechina works toward solidarity, cooperation and community resilience in vulnerable neighborhoods.
2. Establishing a network of more than 1,000 alumni and supporting their communities as they actively work toward positive change from within a vast range of sectors. With representatives in various populations in cities across Israel, these young leaders are changing the very face of society one community at a time. To date, we have six intentional communities and four student villages in Israel’s social and geographical peripheries in cities such as Hatzor and Lod, as well as dozens of educational programs that were launched and are run by alumni with our continuous support.
3. Establishing a Beit Yisrael school after many years of cooperation and partnership with local educational institutes and enhancing formal and informal education in the neighborhood. Beit Yisrael successfully opened and ran four nursery schools and kindergartens for several years, and will now establish its first elementary school as a vehicle for communal growth and neighborhood renewal, drawing new young families to make their homes in Gilo and work together toward a brighter future.
4. Creating Khirbat Arza, a stunning natural and archaeological site from the time of the Second Temple at the heart of the Gilo neighborhood. The ruins are mainly agricultural, indicating that the site was a part of ancient Jerusalem’s farmland. Today, the historic spot serves our residents as a shared “backyard” and draws visitors from greater Jerusalem and beyond. Beit Yisrael also established an outdoor classroom at the site, hosting classes from local schools and encouraging more than 450 students to explore the outdoors, ask questions and learn in a new and engaging environment.
תכניות “בית ישראל” התרחבו באופן משמעותי בשנים האחרונות, דרך רעיונות חדשים וגישות שהניבו תוצאות מרשימות. הנה כמה מהישגינו בשלוש השנים האחרונות:
1. פתיחת שלוחה נוספת של “בית ישראל” בשכונת ארמון הנציב, קהילה נוספת על קו התפר בירושלים הזקוקה לתמיכה בין היתר בשל המצב הביטחוני באזור. מהלך זה התאפשר לבקשתו ובעידודו של ראש עיריית ירושלים, שחזה בשיפור הדרמטי בשכונת גילה שהביאה המכינה. במאמץ משותף של כפרי סטודנטים, בוגרי המכינה ושנה ב’ של המכינה, “בית ישראל” פועלת ליצירת סולידריות, שיתוף פעולה וחוסן קהילתי בשכונת ארמון הנציב.
2. הקמת רשת בוגרים המונה למעלה מ-1000 חברים, ותמיכה בקהילותיהם בזמן שהם פועלים לעשיית שינוי לטובה מתוך סקטורים רבים. דרך נציגים בקהילות שונות בערים בישראל, מנהיגים צעירים אלו משנים את פני החברה הישראלית, קהילה אחר קהילה. נכון להיום, דרך שיתוף פעולה בין “בית ישראל” ובוגרי המכינה, הוקמו 6 קהילות משימתיות ו-4 כפרי סטודנטים באזורי הפריפריה הגאו-חברתית בישראל, כמו חצור ולוד, במקביל לעשרות תכניות חינוכיות שהושקו ע”י הבוגרים ומתנהלות בתמיכתינו.
3. הקמת ביה”ס “בית ישראל” לאחר שנים רבות של שיתוף פעולה עם מוסדות חינוך שונים, וקידום גישות חינוכיות פורמליות ובלתי-פורמליות בשכונה. במהלך השנים “בית ישראל” הקימה ומפעילה 4 גני ילדים, הינה שותפה מרכזית לבית הספר השכונתי “אריאל”, וכעת עומדת לייסד את בית הספר היסודי “בית ישראל”, כאמצעי לפיתוח קהילתי והתחדשות שכונתית ובמטרה למשוך משפחות צעירות להקים את ביתן בגילה, ע”מ לקדם יחד עתיד מבטיח לשכונה.
4. שחזור “חרבת ארזה” והפיכתו לאתר טבע עירוני קהילתי- חרבת ארזה הינו אתר ארכיאולוגי מרהיב בלב שכונת גילה המשוערך לתקופת בית שני. אופי הממצאים באתר הוא חקלאי בעיקרו ומעיד על כך שהיה חלק מהאזור החקלאי של ירושלים הקדומה.
האתר שוחזר ושוקם ע”י תושבי שכונת גילה, בהובלת קהילת ומכינת “בית ישראל” ובשיתוף המינהל הקהילתי של גילה. כיום משמש האתר את תושבי השכונה כאזור התכנסות קהילתי לעשרות עד מאות משתתפים בטבע, ומושך מבקרים מירושלים ומכל רחבי הארץ. בנוסף, “בית ישראל” הקימה באתר כיתת שדה המארחת ליום לימוד שבועי בטבע מעל 450 תלמידים מבתי הספר באזור, לחוויית לימוד ייחודית המחברת לטבע, אדם, לחברה ולמורשת.
The key to expanding and replicating the Beit Yisrael model lies in nurturing the people who make it a reality; our alumni and their circles continue to inspire and sustain the project every day. Throughout the course of the Mechina year we plant seeds of purpose, vision, willpower and dedication to do good and bring good to the world. The students carry these lessons into their adult lives, and our continuing relationship and guidance help these seeds grow into a network defined by its sense of community and partnership that empowers us all to act as a group and as individuals.
Today, the Mechina has an alumni network of over 1,000 members who share a vision of a strong, united nation and are actively working to bring about a Jewish renaissance and sustainable change from within society itself. Working from within various sectors and communities across Israel and abroad, our alumni have opened and run 6 intentional communities and 4 student villages to date, with over a dozen programs focused on education, community, shared values and activism.
Great rifts are forming across Israeli society, posing a real threat to the delicate solidarity that exists within it. To close them will be complex, and will require educational action to imbue a sense of respect and mutual appreciation for others, breaking stereotypes and prejudices, and connecting to our shared Jewish roots and common purpose. Indeed, Hoshea holds tisches for hundreds of residents of all backgrounds in which he talks about the call of the hour and our collective obligation to build bridges and connections.
Beit Yisrael believes in maximizing the potential of the community and assisting with overcoming the inherent challenges. As such, we shape our approach to the pulse of the population, monitoring societal tensions and shifts, and addressing issues as they arise while bolstering communities and through them, society, to ensure positive development and resilience moving forward.
We have created a broad range of grassroots programs in Gilo, an underserved neighborhood in Jerusalem’s periphery, in partnership with local residents to serve children, youth, young adults and seniors and to encourage a generation of optimistic, pluralistic leaders. These programs, based in schools, public spaces and within the community itself, would be relevant and effective anywhere. In fact, we have already extended our program to Armon Hanatziv, another seam-line neighborhood in Jerusalem, at the request of the Jerusalem Municipality.
The primary condition needed to facilitate our approach is a core group of passionate, dedicated people aimed at identifying challenges and opportunities, bringing together people of all backgrounds and socio-economic statuses and creating opportunities for positive interaction and kinship to develop between previously estranged neighbors.
After visiting our community, former Jerusalem Mayor Nir Barkat said: “The Beit Yisrael community is using approaches which, I believe, have the ability to change Jerusalem from the ground up in a way that no power structure could ever accomplish.”
We believe that this approach, which harnesses the power of community and common values, is the future of societal growth and resilience in Israel and beyond. We are proud to be a part of the change.
המפתח להרחבת והעתקת המודל של “בית ישראל” טמון בטיפוח האנשים המעורבים בו, רשת בוגרינו ומעגליהם אשר מהווים השראה והמשכיות לפרויקט בכל יום. במהלך שנת המכינה אנחנו נוטעים בחניכים זרעים של תחושת שליחות ויעוד, כוח רצון, מסירות והתמדה לתקן ולהיטיב בחברה. עם זרעים אלו ממשיכים הבוגרים הלאה בחייהם האישיים והמקצועיים. ליווי מתמשך וישיר מאפשר לנו לתחזק את הקשר עם בוגרינו, להצמיח את הזרעים ולטפח תחושת קהילתיות ושותפות המעצימות אותם להמשיך לפעול ולהיטיב יחד ולחוד. ואכן מכינת “בית ישראל” היא הלב הפועם של כל מעגלי ההשפעה ההולכים ומתרחבים בקהילתנו, ועוד נכונה לנו עבודה רבה.
כבר התרחבנו לבקשת עיריית ירושלים והקמנו שלוחה של המכינה בארמון הנציב, שכונה נוספת על קו התפר בירושלים. במקביל, למעלה מ-1000 בוגרי המכינה פועלים מתוך קהילות וסקטורים שונים ברחבי ישראל ובחו”ל כדי לקדם שינוי חברתי, לכידות וסולידריות. נכון להיום, הוקמו ע”י הבוגרים ובתמיכתנו 6 קהילות משימתיות, 4 כפרי סטודנטים ועשרות תכניות חברתיות המתמקדות בחינוך, קהילה, יצירת שפה משותפת ואקטיביזם.
אנו רואים את ירושלים כמיקרוקוסמוס לחברה הישראלית כולה. אנשים בכל הגילאים ומרקעים מגוונים נמשכים לרקע ההיסטורי והתרבות העשירה בה, היא מהווה בית לאוכלוסיות שונות, ואנו מזהים כיצד היא יכולה לקרוס תחת ההבדלים התרבותיים שבה, או להוות קרן אור לקהילות רבות. שסעים הולכים ומעמיקים בחברה הישראלית, ומהווים איום של ממש על מרקם הסולידריות העדין הקיים בה. לשם איחויים דרושה פעולה מורכבת- פעולה חינוכית לשינוי השיח החברתי ותרבותי בנינו, להפנמת יחס של כבוד והערכה הדדית כלפי מי שגישתו שונה, שבירת מחסומי דעות קדומות, וחיבור לשורשיות יהודית וייעוד משותף. ואכן, הושע מקיים טישים למאות משתתפים מכלל המגזרים, בהם הוא מדבר על צו השעה והייעוד המשותף שלנו ביצירת גשר וחיבורים. הניגונים והתורות של הושע לא נשארים בין כותלי בית המדרש אלא עוברים לעולם המעשה דרך מרכז הקליטה גילה, יחד עם קהילת שותפים ובאמצעות תוכניות חינוכיות בהובלתו.
במכינת “בית ישראל” מאמינים במיצוי היכולות של הקהילה, תמיכה דרך התגברות על מכשולים ויצירה משותפת למען הכלל. בהתאמה, אנו מכוונים מאמצינו ללב האוכלוסייה, עוקבים אחר מתחים חברתיים המשפיעים עליה, מציעים פתרונות לבעיות כשהן מתהוות, תוך כדי חיזוק הקהילה ודרכה את החברה כולה, על מנת לקדם חוסן קהילתי ושינוי לטובה.
“בית ישראל” יצרה מגוון תכניות בשכונת גילה אשר בפריפריה הירושלמית, בשיתוף פעולה עם התושבים. היא פועלת על מנת לשפר את מצבם של הילדים, הנוער, הצעירים והקשישים בשכונה, ועל מנת לטפח דור חדש של מנהיגים חיוביים ופלורליסטים. תכניות אלו מתקיימות בבתי ספר, באזורים ציבוריים ובתוך האוכלוסייה, והן רלוונטיות ואפקטיביות עבור כל קהילה. הצורך העיקרי הנחוץ כדי לקיים את הגישה של “בית ישראל” הוא גרעין אנשים חדורי מטרה המתמקדים באתגרים ופתרונם. דרך יצירת קבוצה איתנה של אנשים ממגוון רקעים סוציו-אקונומיים ותרבותיים, נפתח חלון הזדמנויות לחיבור משמעותי וקרבה בין שכנים שהיו זרים זה לזה.
לאחר ביקור בקהילה שלנו, ראש עיריית ירושלים לשעבר, מר ניר ברקת אמר: “בבית ישראל אנו רואים תהליכים שיש להם יכולת לשנות את ירושלים מלמטה, בצורה שאף כוח לא מסוגל לעשות”.
אנו מאמינים כי גישה זו, הרותמת את כוחה של הקהילה דרך ערכים משותפים, היא הדרך לצמיחה חברתית וחוסן קהילתי בישראל ומעבר לה. אנחנו גאים להיות חלק מהשינוי.
Upon meeting Hoshea Friedman Ben-Shalom, you might make some hasty assumptions. Appearances are often deceiving, however; his traditional Hassidic attire and unassuming manner hide a depth of character and unique belief system that have shaped an entire movement. Indeed, it is breaking stereotypes and prejudices such as these that stands at the very core of his actions.
A descendent of the Vizhnitz and Ruzhiner Rebbes and born in the secular kibbutz Reshafim, Hoshea was raised in a family of self-proclaimed Hassidic Zionist pioneers. His father believed that the true way of Hassidut was through connecting to the Jewish people in all their diversity, as opposed to the ultra-orthodox approach. Hoshea delved deep into his Jewish heritage and grew closer to the Ba’al Shem Tov teachings, turning them into a movement that is relevant to life today.
Upon joining the army, he found that his idealized vision was far from reality. As a Commander in Golani brigade, Hoshea was exposed to the significant rifts in society. His troops didn’t respect him or his views, and vast differences in cultures and ideologies posed a challenge for him and his soldiers. But every contention opened dialogue and brought them closer to understanding and partnership. Hoshea described it as “difficult dynamics that slowly but surely created trust.” This simple quote is the essence of his work to date.
After witnessing the power of partnership between diverse people, he founded the “Golani project”, an initiative in which he gathered a group of youth from the social periphery, and reenlisted as their commander. Hoshea was later assigned as Chief Reserve Officer, alongside the IDF’s Commander in Chief. During his time in the military, he was determined to alleviate discord by bridging gaps and building trust.
In 1994, Hoshea and his friends established a “urban kibbutz” in a severely neglected neighborhood in Jerusalem Gilo, aimed at strengthening the community from within and providing support to its residents. The challenges they met there were unexpected and eye-opening.
Following the assassination of Prime Minister Rabin(1995), when the rifts ran deeper than ever, threatening the very fabric of society, Hoshea established Mechinat Beit Yisrael-a revolutionary leadership program aimed at mending Israeli society and forging a new generation of activists. Welcoming students of all backgrounds, the Mechina experience focuses on volunteerism and values, exposing its students to diversity, passionate discussion and to the challenges that shape Israel today. Twenty years later, the Mechina has an alumni network of over 1,000 members who serve as activist from sectors and communities across Israel.
After his father’s death, Rabbi Yisrael Friedman Ben Shalom, a sixth generation descendant of the Ruzhiner Rebbe. Hoshea took up mantle as the next leader of Zionistic Hassidut. He strives to fulfill the vision of a movement directed at Klal Yisrael.
He continues to serve as head of the Mechina, defining its vision and approach. He guides the staff and students, cultivating personal relationships. He remains active in the Gilo community, is a member of the local council, is engaged in neighborhood renewal and advocacy for residents of the neighborhood, and serves as a mentor for many.
Hoshea’s melodies and teachings don’t hold meaning only inside the walls of the Beit Midrash, but in the outside world as well, touching thousands of people and inspiring internal change.
כשתפגשו לראשונה את הושע פרידמן בן-שלום, ייתכן כי מראהו יותיר בכם רושם ראשוני מוטעה. אך מאחורי הלבוש החסידי והליכותיו נטולות היומרה תמצאו אישיות עמוקה ומערכת אמונות ייחודית, אשר עיצבו תנועה שלמה. ואכן, שבירת סטריאוטיפים ודעות קדומות כמו אלו הם העומדים בבסיס פועלו.
הושע גדל במשפחה של חלוצים-חסידים-ציוניים, צירוף מילים שאולי נשמעות סותרות אך בחייו של הושע מרכיבות תמונה שלמה. נצר לאדמורי ויז’ניץ ורוז’ין שנולד בקיבוץ החילוני רשפים. אביו האמין כי דרך החסידות האמיתית היא באמצעות חיבור לארץ וליהודים באשר הם, בניגוד לתפיסה המסורתית של החסידות החרדית. במהלך שנות נעוריו צלל הושע לתוך שורשי המשפחה והתחבר לתורת הבעש”ט, וזיכך מהם תנועה הרלוונטית לחיינו כיום.
בעת גיוסו לצבא, הוא נוכח לגלות שחזונו רחוק מהמציאות. כמפקד מחלקה בגולני, נחשף הושע לקרעים העמוקים בחברה הישראלית. פקודיו לא כיבדו את תפיסותיו, וחילוקי דעות תרבותיים ואידיאולוגיים היוו מכשול משמעותי ביניהם. כל קונפליקט העמיק את הפער, אך גם זימן הזדמנות לקשר, קרבה ושיתוף פעולה. הושע תיאר זאת כ”דינמיקה מורכבת אשר לאט ובבטחה יצרה אמון”. ציטוט זה הוא תמצית העשייה שלו עד היום.
אחרי שחזה בעוצמת החיבור בין שונים והגשמה משותפת, יזם את “פרויקט גולני”-מיזם בו אסף קבוצת נוער מהפריפריה החברתית, גיבש אותם והתגייס עימם מחדש כמפקד פלוגה. בדרך זו פיתח מודל למנהיגות חברתית חוצת מגזרים, שישכפל עצמו מאוחר יותר בהקמת המכינה. בעקבות הצלחת הפלוגה הפך הושע, את המודל למסלול ייחודי לפיקוד בגדודי היחידה. מסלול זה של הכשרה לחלוציות חברתית ממשיך לפעול 30 שנה והעמיד מאות קצינים שצמחו מתוך השורות בגדודי גולני. בהמשך, שירת כמח”ט מילואים ולבסוף מונה לקצין מילואים ראשי של צה”ל, יד ימינו של הרמטכ”ל. במסגרת תפקידו, פעל בין היתר להטמעת התפיסה כי התנדבות למילואים היא זכות והיה נחוש לקדם סולידריות חברתית ע”י גישור ובניית אמון.
ב-1994 הושע וחבריו הקימו את “הקיבוץ העירוני בית ישראל” במרכז הקליטה לשעבר בשכונת גילה א’. הפרויקט הוקם במטרה לפעול למען בניית הקהילה ומתן תמיכה לאנשיה, רבים מהם ממשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, באמצעות גישה מהפכנית לקידום צמיחה קהילתית. האתגרים בהם נתקלו היו בלתי-צפויים ומאירי עיניים.
בעקבות ההתנקשות ברה”מ יצחק רבין(1995) כשזיהה כי הקרעים בעם ישראל עמוקים מתמיד ומהווים איום על המארג החברתי כולו, הקים הושע את “מכינת בית ישראל”-תכנית מנהיגות קדם-צבאית ראשונה מסוגה, שמטרתה איחוי הקרעים וטיפוח דור חדש של צעירים אקטיביסטיים בעלי תחושת שליחות ואחריות חברתית. המכינה, המושתתת על ערכים של מעורבות קהילתית וזהות יהודית בבחינת “תלמוד שמביא לידי מעשה”, מקבלת בשעריה חילוניים, מסורתיים ודתיים כאחד. 20 שנה לאחר הקמת המכינה מונה רשת בוגריה למעלה מ-1000 חברים, החולקים חזון של חברה בעלת שפה וייעוד משותף, ופועלים על מנת לקדם צמיחה של תרבות יהודית שורשית ורלוונטית, ושינוי חברתי בר-קיימא הצומחת מתוך החברה.
בשנתיים שחלפו מאז פטירת אביו, הרב ישראל פרידמן-בן-שלום, דור תשיעי למגיד ממזריץ’, אשר שימש בסוף חייו כאדמו”ר ציוני, קיבל הושע על עצמו את ירושת האדמו”רות. במסגרת משימתו כאדמו”ר הוא שואף להשלים את חזון אבותיו: תנועת חסידות ציונית ארץ-ישראלית כלל-ישראלית, שאינה חרדית. הושע מקיים טישים שיושבים בהם חרדים, דתיים, חילוניים ומסורתיים ויוצר בית לאחדות ישראל “לבל ידח ממנה נידח”.
הושע ממשיך לכהן כראש מכינת “בית ישראל”, מתווה את חזון המכינה ותפיסת העולם הרוחנית והחינוכית. הוא מלווה את חניכי המכינה, הבוגרים והצוות דרך טיפוח קשרים קרובים, שיחות אישיות וקבוצתיות ושיעורים. הושע לוקח חלק פעיל בשכונת גילה גם מעבר למכינה: הוא חבר הנהלה במנהל הקהילתי של גילה, מוביל תהליכים רחבים להתחדשות שכונתית המיטיבה עם תושבי הדיור הציבורי, ומהווה מורה רוחני ומלווה עבור בוגרי המכינה, חיילים ומשפחות רבות. דרך פועלו הרב, הושע נוגע בליבותיהם של ישראלים מכל הרקעים והזרמים בכך שהוא מזמין אותם להצטרף אל חזונו לסולידריות, יצירת שפה משותפת וחיים של מהות ומשמעות.