Hertzliya Hebrew Gymnasium – JustSpirulina
Part of Matanel since 2016

We believe that not only is it the duty of every person to seek Tikun Olam and work for it, it is also his prerogative. The spirulina project began with a philosophy class at the Hertzliya Hebrew Gymnasium, a class that dealt with questions of solidarity, humanism and personal responsibility. The challenge posed to students was to think of these terms not only theoretically, as they had until then, but practically, in a manner that could be implemented outside the classroom and the school.
The students raised the issue of food, and more specifically the lack of it. They pointed out that the fact that there is enough food in the world but it does not reach everyone is unacceptable to the reasonable mind, that is to the humane mind. This perception was the beginning of a journey of study of the topic of food and its absence, nutritional security and its absence, the geographical distribution of the problem, the attempts of the well-fed world to offer solutions, and the successes and failures of these solutions. The insight that algae in general, and spirulina in particular, can offer relief was a significant milestone in our journey, after which we focused on learning about spirulina, growing technologies and protocols, and began to grow it ourselves while continuously studying its mysteries.
After having achieved a sufficient level of knowledge and experience, we returned to the initial focus of the journey – to those less fortunate who do not have enough food to sustain their needs and sometimes even their lives.
The students grow the spirulina and pass on their knowledge and experience to their peers in schools in disadvantaged communities in the developing world. Our first training trip was to South Africa and then to Rwanda, Congo, Ethiopia, Uganda and Kenya. The students must be very flexible when working with their peers, as there are often language barriers and there are always cultural and religious differences, as well as physical challenges that Israeli children, luckily, do not usually encounter. This exposure hones the children’s sensitivity, their understanding that they are privileged – even those from disadvantaged areas of the country, as there is no comparison between their disadvantage and the distress of children in Africa – and their commitment to others. Many connections that children make with students, teachers, and nonprofit organizations workers in Africa endure, since the children continue to support our partners professionally, but also because personal relationships are formed.
Our credo is that Tikun Olam is not an isolated act. Not only is it a way of life, but every action creates ripples of Tikun Olam that touch more people and moments. We believe that our role as educators is to be involved in Tikun Olam and to create an environment for students that will enable them to do so, too – to support them and reflect the great significance of their work.

אנחנו מאמינים שלא זו בלבד שזו חובתו של כל אדם לעסוק בתיקון עולם, זו גם זכותו. פרויקט הספירולינה התחיל בשיעור פילוסופיה בגימנסיה העברית “הרצליה”, שיעור שעסק בשאלות של סולידריות, הומניזם ואחריות אישית. האתגר שהונח לפתחם של התלמידים היה לחשוב על המונחים האלה לא רק באופן תיאורטי כפי שעשו עד אז, אלא באופן מעשי, באופן שבו הרעיונות האלה יכולים להתממש מחוץ לכיתה ומחוץ לבית הספר.
התלמידים העלו את הסוגיה של מזון, וליתר דיוק העדרו. הם אמרו שהעובדה שיש די אוכל בעולם אך הוא אינו מגיע לכולם אינה מתקבלת על הדעת הסבירה, כלומר הדעת האנושית. התובנה הזאת היתה תחילתו של מסע שכלל למידת הנושא של מזון והעדרו, בטחון תזונתי והעדרו, הפיזור הגיאוגרפי של הבעיה, הנסיונות של העולם השבע להציע פתרונות וכן ההצלחות והכשלונות של פתרונות אלה. התובנה שעולם האצות בכלל וספירולינה בפרט יכול להציע מזור היתה לנו לאבן דרך משמעותית, שאחריה עברנו ללמידה ממוקדת בספירולינה, בטכנולוגיות לגידול ספירולינה ובפרוקטולים לגידולה, והתחלנו לגדל אותה בעצמנו תוך שאנחנו כל העת ממשיכים ללמוד את רזי הגידול.
משהשגנו רמה מספקת של ידע וניסיון, חזרנו להפנות את מבטנו אל המקום שממנו התחיל המסע: החוצה – אל אלה שגורלם לא שפר עליהם ואין להם די מזון למילוי צרכיהם ולפעמים גם חייהם.
תלמידי הפרויקט הם שמגדלים את הספירולינה והם שגם מעבירים את הידע והניסיון שלהם לעמיתיהם בבתי ספר בקהילות מוחלשות בעולם המתפתח. נסיעת ההדרכה הראשונה שלנו היתה לדרום אפריקה ולאחר מכן לרואנדה, קונגו, אתיופיה, אוגנדה וקניה. התלמידים נדרשים לגמישות רבה בעבודה עם עמיתיהם, שכן פעמים רבות יש מחסומי שפה ותמיד יש שוני תרבותי ודתי ואתגרים פיזיים שילדים ישראלים, למלזם ולמזלנו, אינם רגילים לפגוש. המפגש הזה מחדד את רגישויותיהם של הילדים, את ההבנה שלהם שהם פריווילגיים – גם אלה מביניהם שמגיעים מאזורי מצוקה בארץ, שכן אין דבר בין המצוקה הזו ובין המצוקה של ילדים באפריקה – וכן את המחויבות שלהם לאחר. קשרים רבים שהילדים יוצרים עם תלמידים, מורים ועובדי ארגונים ללא מטרות רווח באפריקה ממשיכים להתקיים – גם משום שהתלמידים ממשיכים לתמוך בשותפים שלנו באופן מקצועי וגם משום שנוצרים קשרים אישיים.
ה”אני מאמין” שלנו הוא שתיקון עולם אינו מעשה נקודתי. לא זו בלבד שהוא דרך חיים, כל מעשה כזה מייצר אדוות של תיקון עולם שפוגשות אנשים נוספים ורגעים נוספים. אנחנו מאמינים שהתפקיד שלנו כאנשי חינוך הוא להיות אנשים שעוסקים בתיקון עולם בעצמנו וגם לייצר עבור התלמידים את הסביבה שתאפשר להם לעשות זאת, את התמיכה ואת השיקוף של המשמעות הגדולה של פעולתם.


In addition to growing spirulina at the Gymnasium, supporting 4 centers in Africa, leading the establishment of 3 more centers and doing R&D in collaboration with academia, we see a further blessing from our efforts in that the Tikun Olam initiated by the spirulina project has not stopped there or with the students who participate directly:
1. The students who participate in the spirulina project understand their responsibility and feel empowered by our achievements. They also initiate and lead the struggle against the deportation of the children of asylum seekers. They initiated petitions, organized a photo exhibit, and participated in all the demonstrations that took place at the detention center where the children and their parents were detained, as well as before the courts where the fateful hearings were held. They also organized a march in which all the friends of the detained children participated – all 300 7th grade students, with the full support of the parents and the Gymnasium community. These students do not stop with action to prevent their friends from being deported – they also support them within the school, in studies and social activities.
2. Students who participate in the spirulina venture are not indifferent to the hardships they encounter in Africa. They continue to influence and to be influenced even after they finish school and their regular activities in the project. For example, one of our graduates requested and was granted a vacation from the IDF in order to join us for a work trip to the Congo; another graduate’s encounter with the distress in Africa motivated her to study medicine; in the last three years, four of our graduates chose to continue with us for a year of service.
3. The ripples of Tikun Olam also reach students who have not participated directly in the project. One example is students who seek to help by connecting us to people they know and may be able to help. Another is a graduate of the school who had not taken part in the venture but had heard about it and been influenced by it. In the army now, he serves in the Office for Coordinating Government Action in the Occupied Territories in Gaza. He contacted us, told us about the terrible human distress he witnessed, and asked to check how one could bring them spirulina or the know-how for growing it.
4. The ripples of Tikun Olam even go beyond the limits of the Gymnasium. The head of the School of Social Work at Ben-Gurion University heard about us through our partners in Uganda. She invited us to incorporate the nutritional element in her flagship project, “Be’er Sova”, a restaurant that feeds the needy in southern Israel. Our students will teach the Be’er Sova volunteers, and once they start growing spirulina, they will use it to fortify the food they serve. In addition, they will found a small social business to sell spirulina-based smoothies and ices to university students, providing financial stability to the project.
5. World Council of Masorti/Conservative Synagogues heard about our efforts in Tikun Olam. The movement runs programs for youth that focus on Jewish Tikun Olam, and they have joined with our youth to promote the spirulina project in Israel and abroad.
These ripples of Tikun Olam have created a school climate invested in Tikun Olam. In fact, this is the way of life of the school, which we cultivate in the hope of making it a model for replication in other schools and educational settings.

מיזם הספירולינה JustSpirulina פועל זה 6 שנים. בשנים האלה צעדנו את צעדינו הראשונים – בלמידת הנושא של תת תזונה, בגידול ספירולינה ובהעברת ידע ושיתופו, תחילה בארץ ולאחר מכן במדינות אפריקה. כיום אנחנו מגדלים ספירולינה בגימנסיה, תומכים ב 4 מרכזי גידול ספירולינה באפריקה, מלווים הקמה של 3 מרכזים נוספים באפריקה, ועוסקים במחקר ופיתוח בשיתוף האקדמיה.
ברכה נוספת אנחנו רואים בעמלנו בכך שתיקון העולם של מיזם הספירולינה אינו נעצר בו ובתלמידים שלוקחים בו חלק באופן ישיר. העשייה של מיזם הספירולינה מעמידה במרכז את האחר – את צרכיו, את ייחודיותו, את רגישויותיו. תפיסת העולם הזאת מהדהדת בבית הספר כאדוות במים, וכך אנחנו נוכחים בהשפעה של הרוח של תיקון עולם במעגלים נוספים:
1. דוגמה לכך שתיקון עולם חורג ממעשה נקודתי אפשר לראות בכך התלמידים שלוקחים חלק במיזם הספירולינה מבינים את האחריות שלהם וחשים מועצמים לנוכח ההישגים שלנו. תלמידים אלה הם שיוזמים ולוקחים על עצמם להוביל גם את המאבק נגד גירוש חבריהם, ילדי מבקשי המקלט. המודל של JustSpirulina עומד לנגד עיניהם במובן זה שהם הפנימו את הכוח שיש להם ואת האפשרות שלהם להשפיע, הן על חבריהם והן על עולם “המבוגרים”. המאבק נגד הגירוש ממשיך, לצערנו, אבל יש בו גם הצלחות והתלמידים שלנו נמצאים שם, בעין הסערה. קבוצת התלמידים הזאת יזמה עצומות, ארגנה תערוכת צילומים והפגנה בגימנסיה ולקחה חלק בכל ההפגנות שהתקיימו מול בית המעצר שבו הוחזקו הילדים העצורים והוריהם וכן מול בתי המשפט שבהם התקיימו הדיונים על גורלם. כמו כן, הם ארגנו צעדת תמיכה והפגנה שכללה את כל חבריהם של הילדים העצורים – מדובר בכל שכבת כיתה ז’ הכוללת כ 300 תלמידות ותלמידים, בגיבוי מלא של הורי כלל התלמידים וקהילת הגימנסיה. פעולתם הצליחה במובן זה שבית המשפט בלם לפי שעה את הגירוש, והם ממשיכים לעמוד על המשמר כדי לפעול כל אימת שמתעורר הצורך. התלמידים האלה לא מסתפקים בפעולה למניעת הגירוש של חבריהם, הם גם תומכים בהם בתוך בית הספר – בלימודים ובפעילויות חברתיות.
2. תלמידים שלוקחים חלק במיזם הספירולינה לא נשארים אדישים למצוקות שאותן הם פוגשים באפריקה, והם ממשיכים להיות מושפעים ומשפיעים גם לאחר שסיימו את בית הספר ואת הפעילות השוטפת שלהם במיזם. בוגר אחד שלנו, למשל, ביקש ואף קיבל רשות מהצבא לקחת חופשה ולהצטרף אלינו לנסיעת עבודה בקונגו; והמפגש של בוגרת שלנו עם המצוקה שפגשה באפריקה נטעה בה את ההחלטה ללמוד רפואה והיא לומדת כעת באוניברסיטת תל אביב; ובשלוש השנים האחרונות בחרו 4 מהבוגרים שלנו להמשיך איתנו לשנת שירות.
3. האדוות של תיקון עולם מגיעות גם לתלמידים שלא לקחו ולוקחים חלק פעיל במיזם באופן ישיר. דוגמה לכך היא תלמידים שמבקשים לעזור באמצעות חיבור שלנו לאנשים שהם מכירים ושאולי יכולים לסייע. דוגמה נוספת היא בוגר בית הספר שלא לקח חלק במיזם אבל שמע עליו והיה מושפע ממנו, ובצבא הוא משרת בלשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים בעזה. הוא יצר איתנו קשר, סיפר על המצוקה האנושית האיומה שבה הוא נוכח, וביקש לבדוק כיצד אפשר להעביר לשם ספירולינה או ידע לגידול ספירולינה.
4. האדוות של תיקון עולם יוצאות גם מחוץ לגבולות הגימנסיה. ראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון שמעה עלינו דרך שותפים שלנו באוגנדה והיא מזמינה אותנו להוסיף את המימד התזונתי לפרויקט הדגל שלה, “באר שובע”, מסעדה המאכילה נזקקים בדרום. התלמידים שלנו ידריכו את המתנדבים של באר שובע ולאחר שיתחילו לגדל ספירולינה, הם יעשירו את המזון שאותו הם מגישים וכן יקימו עסק חברתי קטן שימכור שייקים וארטיקים מבוססי ספירולינה לסטודנטים באוניברסיטה, וכך יבססו את הפרויקט.
5. התנועה המסורתית העולמית שמעה על הפעילות שלנו של תיקון עולם. לתנועה מסגרות נוער שמעמידות את תיקון העולם היהודי במרכז, והם חוברים אל הנוער שלנו בעשייה של מיזם הספירולינה בארץ ובעולם.
אדוות אלה של תיקון עולם מייצרות אקלים בית ספרי שהרוח שלו היא רוח של תיקון עולם. למעשה מדובר בדרך החיים של בית הספר, שאותה אנחנו מטפחים על מנת להופכה למודל אפשרי לשכפול בבתי ספר ובמסגרות חינוכיות נוספות.


When we embarked on the spirulina venture, we only knew that we wanted to do something to correct a great injustice in the world, and we believed we could do it with spirulina. We didn’t know much. We learned on the job. In the early stages of our work, the looks we were given conveyed that we were perceived as a bunch of well-doing, naïve dreamers. However, we persevered and persisted, and today our work has a real influence on the lives of many people in Africa, as well as the people here who toil for their benefit.
This influence creates a school climate that puts Tikun Olam at the epicenter. Not only do the students of the spirulina project acquire the spirit of Tikun Olam, but so do the school students who do not take part in it. For example, a graduate of the school had not participated in the project but had heard about it from his studies in systems engineering (in which the students develop technological tools to help us grow spirulina). Once in the army, he developed an app that assists those in need of a treadmill during rehabilitation. The app is currently undergoing trials in the orthopedic department at Tel Hashomer Hospital. The young man who developed it says that his encounter with the spirulina project was what taught him to look at the world from the viewpoint of Tikun Olam, even now.
This example, one of many, is at the heart of our vision about replicating the project in other schools. We see the spirulina venture as a model for Tikun Olam – an example that, when studied and understood can be applied to other ventures.
That is the reason that we are working on a textbook to be called “Paths in Tikum Olam”. The concept is to study the origins of the idea of Tikun Olam both by reading texts and by studying the spirulina venture as an example of its realization. Our goal is to define a model that could be implemented in additional ways, so that any school or educational institution will be able to join the spirulina venture or initiate another venture aimed at Tikun Olam.

כשיצאנו לדרך עם מיזם הספירולינה ידענו רק שאנחנו רוצים לעשות מעשה כדי לתקן איוולת גדולה שיש בעולם, ושאנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעשות את זה באמצעות ספירולינה. לא ידענו הרבה, למדנו תוך כדי תנועה, ובשלבים הראשונים של העשייה שלנו המבטים סביבנו סיפרו לנו שרואים בנו חבורה של תמימים יפי נפש. ואולם התעקשנו והמשכנו, וכיום העשייה שלנו היא בעלת השפעה ממשית על חייהם של אנשים רבים באפריקה וכן על האנשים הפועלים לטובתם כאן.
ההשפעה הזאת מייצרת אקלים בית ספרי שמעמיד את תיקון העולם במרכז וכך, לא רק תלמידי מיזם הספירולינה סופגים את הרוח של תיקון עולם, גם תלמידי בית הספר שלא לוקחים בו חלק. למשל, בוגר של בית הספר שלא לקח חלק במיזם אבל נחשף לו במסגרת לימודיו במגמת הנדסת מערכות (שם מפתחים התלמידים כלים טכנולוגיים שהם לעזר לנו בגידול הספירולינה) פיתח, בהיותו כבר חייל, אפליקציה שמסייעת לנזקקים להליכון בעת שיקומם. האפליקציה נמצאת כעת בניסוי במחלקה האורטופדית בבית חולים תל השומר והאיש הצעיר שפיתח אותה אומר, גם כעת, שהמפגש שלו עם מיזם הספירולינה הוא שלימד אותו להסתכל על העולם דרך המשקפיים של תיקון עולם.
הדוגמה הזאת, שהיא אחת מיני רבות, היא שעומדת בבסיס החשיבה שלנו על העתקת המיזם לבתי ספר נוספים. אנחנו רואים במיזם הספירולינה מודל לתיקון עולם, כלומר דוגמה אחת שאם לומדים אותה ומבינים אותה – אפשר לממש אותה במיזמים נוספים.
לצורך כך אנחנו שוקדים על ספר לימוד שייקרא “שבילים בתיקון עולם”. הרעיון הוא ללמוד את המקורות של הרעיון של תיקון עולם גם תוך קריאה בטקסטים וגם תוך למידת מיזם הספירולינה כמימוש שלו. אנחנו שואפים להגדיר מודל שאותו אפשר יהיה לממש בדרכים נוספות כך שכל בית ספר או מוסד חינוכי יוכלו להצטרף למיזם הספירולינה או ליזום מיזם אחר לטובת תיקונו של עולם.


Ze’ev Degani and Maya Savir (co-managers)

Ze’ev Degani came to Israel as a boy. He studied in Lod and the Reali School, Haifa. After military service, he pursued the academia and holds Ph.D.s in philosophy and anthropological genetics.
Ze’ev founded and ran a Jewish-Arab Scout troop and a Jewish-Arab community center in Lod; was educational director of the International Center for Peace; ran Beit Elisheva for working girls; worked in Italy with immigrants from Eastern Europe on behalf of the World Joint; ran a school for working boys; worked in Mexico with UNESCO to develop leadership in underprivileged communities alongside Brazilian educator, Paolo Freire; was principal of Ironi Dalet High School; established and headed the School of Education and the Department of Peace Studies at Tel Hai College; served as member of the College’s Academic Accreditation team; initiated and headed the program for educational leadership in peripheral Israel at the Mandel School of Leadership; established and managed with Prof. Thabet Abu Rass the Center for Development of Models for Conflict Resolution; is principal of the Herzliya Hebrew Gymnasium high school and philosophy Prof. at the Hebrew University, Tel Aviv University and Mandel.
Ze’ev’s motives for giving birth to the venture were to give expression to his worldview that goes beyond words and the boundaries of the classroom, which puts sensitivity to the plight of others at the top of the values hierarchy.
Ze’ev’s role in the spirulina venture is to constantly initiate students and keep them engaged through his personal contact with them, by providing enrichment with texts and content to which they are otherwise not exposed, and by encouraging students’ independent thinking and initiatives. Ze’ev sees the venture as a partnership with the students.

Maya Savir grew up in Jerusalem, Ottawa, and New York. After military service, she completed a bachelor’s degree in psychology and philosophy at Tel Aviv University. Concurrently and in subsequent years, she worked in human resources. Later, she began writing literature and published novels, children’s books, and reference. Concurrently, she edited academic papers and articles as well as literary texts, and taught creative writing for adults and youth.
Maya joined the spirulina project as an observer, yet the project touched on something to which she found difficult to remain indifferent – starving children – and Maya found herself increasingly involved.
Maya realized that here is a story that must be told: children who have working to benefit children who have little or have not. Maya wrote, edited and translated this story so it could reach people, as a story should. Subsequently, she compiled the experience and knowledge of the venture, consulted professionals and academic research, and wrote the story of the venture, this time from the practical angle of a spirulina growing manual designed to share knowledge with the world.
Maya’s role in the spirulina project is to continue to tell the story, to think about the next chapters and to edit them to reflect the developments, achievements and people who take part in them. Maya coordinates the spirulina studies and activities in the school, the children’s and professional’s activities in the greenhouse, the fund raising, the research and development, the connections with academic and business partners, the digital media, the greenhouses in Africa and the partnerships there.

זאב דגני ומיה סביר הם מנהלים-שותפים של מיזם הספירולינה.
זאב דגני נולד בברית המועצות והגיע לישראל כנער. למד בלוד ולאחר מכן בבית הספר הריאלי בחיפה. לאחר השירות הצבאי פנה לאקמדיה והשלים תארי דוקטור בפילוסופיה ובגנטיקה אנתרופולוגית.
זאב הקים וניהל בלוד שבט צופים משותף ליהודים וערבים וכן מרכז קהילתי יהודי-ערבי; שימש כמנהל החינוכי של המרכז הבינלאומי לשלום בתל אביב; ניהל את “בית אלישבע” לנערות עובדות בירושלים; עבד עם מהגרים ממזרח אירופה מטעם הג’וינט העולמי באיטליה; ניהל בית ספר לנערים עובדים באוניברסיטה העברית; לקח חלק בפרויקט של אונסק”ו לפיתוח מנהיגות בקהילות נכשלות בהדרכתו של פאולו פריירה; ניהל את תיכון עירוני ד’ בתל אביב; הקים וניהל את בית הספר לחינוך ואת המחלקה ללימודי שלום במכללת תל חי והיה שותף בצוות האקדמי לאקרדיטציה של המכללה; הקים את התכנית למנהיגות חינוכית בפריפריה בבית הספר למנהיגות מנדל; הקים וניהל בשיתוף עם פרופ’ טאבט אבו ראס את המרכז ללימוד ופיתוח מודלים להתמודדות עם סכסוכים; מנהל את הגימנסיה העברית “הרצליה” בתל אביב ומשמש מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמנדל.
התפיסה הפדגוגית של זאב מדגישה את הייחודי שבכל ילד וילדה, בכל אדם ואדם. על מנת שיוכל האדם להביא לידי ביטוי את ייחודו ולממש את הפוטנציאל שלו נדרשת סביבה הומנית, מכבדת, מגוונת ואמפטית. זאב רואה את חובתו להגן על תלמידיו ובה בעת הוא רואה בהם שותפים.
מיזם הספירולינה מגלם את התפיסה הפדגוגית של זאב ואת הנסיון שצבר לאורך שנות פעילותו כאיש חינוך, כאיש הגות וכאדם פוליטי. מניעיו בהולדת המיזם היה לתת ביטוי שחורג ממילים ומכיתת הלימוד לתפיסת עולמו, הממקמת את הרגישות לאחר בראש סולם הערכים.
תפקידו של זאב במיזם הספירולינה הוא להמשיך “להוליד” אותו, שכן המיזם החל לפני 6 שנים והתלמידים שלוקחים בו חלק מסיימים את לימודיהם וצעירים מצטרפים. את המרחב שבו תלמידים מסתכלים על האחר ועל עצמם כמי שיש להם אחריות כלפי האחר צריך לשמר ולתחזק ולעודד, ואת זה זאב עושה דרך הקשר האישי שיש לו עם התלמידים, העשרתם באמצעות טקסטים ותכנים ועידוד החשיבה עצמאית והיוזמות שלהם.
זאב מתגורר בתל אביב. הוא נשוי ואב לשני ילדים וסב לשלושה נכדים.
מיה סביר גדלה בירושלים, באוטווה ובניו יורק. לאחר השירות הצבאי השלימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במקביל ובשנים שלאחר מכן, עבדה בתחום משאבי אנוש, ובפרט במיון והערכת עובדים ומועמדים למלגות לימודים וכן בהכוונה לימודית ותעסוקתית. בהמשך, החלה לכתוב ספרות ופרסמה רומנים, ספרי ילדים וכן עיון. במקביל, היתה לעורכת של עבודות ומאמרים אקדמיים וכן של טקסטים ספרותיים, ולימדה כתיבה יצירתית למבוגרים ולנוער.
אל מיזם הספירולינה הגיעה תחילה כמתבוננת, כ”זבוב על הקיר”, שהיא העמדה המועדפת על אדם כותב, ואולם המיזם נגע בדבר מה שקשה היה לה להישאר אדישה אליו – ילדים רעבים, ומיה מצאה את עצמה מעורבת יותר ויותר.
ככל שנמשכה התבוננותה במיזם, שהיה אז בחיתוליו, כך התחוור למיה שיש כאן סיפור ושצריך לספר אותו: ילדים שיש להם פועלים לטובת ילדים שיש להם פחות או שאין להם בכלל. מיה כתבה את הסיפור הזה וערכה אותו ותרגמה אותו כך שיגיע אל אנשים, כפי שסיפור אמור לעשות. בהמשך, כינסה את הניסיון והידע שהיה במיזם, נועצה באנשי מקצוע ובמחקרים אקדמיים וכתבה את הסיפור של המיזם, הפעם מהזווית המעשית של מדריך גידול שנועד לחלוק את הידע עם העולם.
תפקידה של מיה במיזם הספירולינה הוא להמשיך לספר את הסיפור, לחשוב על הפרקים הבאים שלו ולערוך אותו בהתאם להתפתחויות, להישגים ולאנשים שלוקחים בו חלק. מיה מרכזת את מגמת הספירולינה בגימנסיה, את פעילות הילדים ובעלי המקצוע בחממה, את גיוס המשאבים, את המחקר והפיתוח, את הקשרים עם שותפים באקדמיה ובעולם העסקי, את המדיה הדיגיטלית, את חממות הגידול באפריקה ואת הקשר עם השותפים שם.
מיה מתגוררת בתל אביב. היא נשואה ואמא לארבעה ילדים.