Menu
The spirulina venture is called “JustSpirulina” partly because its principles are based on justice. There is (still) enough food in the world, yet some people do not have enough. Some suffer from diseases, some die. Those who survive, suffer from ailments and developmental problems resulting from nutritional deficiency. The situation is even worse among children, whose vulnerability is greater and for whom the long-term impact on their lives is more extensive.
Our view of the world is a humane perspective of solidarity and empathy. We believe that every person has an obligation to act wherever possible and that each one is personally responsible for those who are less fortunate.
This is what we are trying to do.
Spirulina is a micro-algae with unusually rich nutritional values. In fact, it is the world’s richest dietary supplement. A small amount is enough to provide a person with all the required nutritional values. Spirulina is used to treat various conditions of malnutrition and also to prevent its development. In this sense it is unique. Yet, most people who consume this wonder food are the well-fed people in the well-nourished world for whom spirulina serves as a health supplement, while those who need it for survival cannot obtain it.
JustSpirulina has undertaken to change this unjust reality. The students of the venture learn how to grow spirulina. They care daily for the spirulina, which is grown in a greenhouse erected in the school. They then pass on the know-how they have acquired to students of other schools. In fact, this is the heart of the venture: sharing knowledge between equal partners to create a chain of solidarity and nutrition.
The students transmit the know-how about growing spirulina to the places that require this knowledge – disadvantaged communities in Africa. After establishing a partnership with a local (usually non-profit) organization and guiding the installation of the infrastructure (greenhouse, ponds, lab equipment), students and project managers arrive on location and spend a week to ten days with the partners, living with them and conveying the know-how. By the end of the visit, our partners have a functioning spirulina greenhouse. Afterwards, we continue coaching them about ongoing care, problem solving, project development, distribution to the population and monitoring its effects.
A significant part of our credo emphasizes equitable partnership between us and our partners in Africa. We do not come only to teach; we also come to learn. We do not presume to have absolute knowledge about the problems of the place and their solutions, but rather we listen, study the challenges and formulate coping strategies for establishing the spirulina growing centers together with our partners. This makes our work in each location is slightly different. We are flexible and adapt ourselves to the requirements of these differences.
We view the world and observe that it requires repair, so we try to provide that repair ourselves, we try to be the “Tikun”.
מיזם הספירולינה נקרא JustSpirulina בין היתר משום שה”אני מאמין” שלו מבוסס על צדק. בשעה ש(עדיין) יש די אוכל בעולם, יש אנשים שאין להם מספיק אוכל. חלקם סובלים ממחלות, חלקם מתים. אלה ששורדים, סובלים ממחלות ואתגרים התפתחותיים שנובעים מהחסך התזונתי. המצב חמור עוד יותר בקרב ילדים, שפגיעותם גדולה יותר וההשפעה ארוכת טווח על חייהם אף יותר.
המבט שלנו על העולם הוא מבט הומני, סולידרי ואמפטי. אנחנו מאמינים שלכל אדם יש מחויבות לפעול היכן שהוא או היא יכולים לפעול ושיש לכל אחד ואחת אחריות אישית לאלה שמזלם שפר עליהם פחות.
זה מה שאנחנו משתדלים לעשות.
ספירולינה היא מיקרו-אצה עשירה באופן יוצא דופן בערכיה התזונתיים. למעשה, היא תוסף התזונה העשיר ביותר בעולם. די בכמות קטנה על מנת לספק לאדם את כל הערכים התזונתיים להם הוא זקוק. ספירולינה משמשת לטיפול במצבים שונים של תת תזונה ובנוסף, היא משמשת למניעת התפתחותה ובמובן זה היא יחידה במינה. ובכל זאת, רוב האנשים שצורכים את מזון הפלא הזה הם אנשים שבעים בעולם השבע שהספירולינה משמשת להם תוסף בריאותי, בעוד אלה שזקוקים לה לצורך השרדותם ידם אינה משגת אותה.
JustSpirulina לקחה על עצמה לפעול לשנות את תמונת המציאות הלא צודקת הזאת.
תלמידי המיזם לומדים איך לגדל ספירולינה. הם עושים זאת על ידי טיפול יומיומי בספירולינה אשר מגודלת בחממה שהוקמה בגימנסיה. לאחר מכן הם מעבירים את הידע שצברו הלאה, לתלמידים בבתי ספר אחרים. למעשה זוהי ליבת המיזם: שיתוף בידע בין שותפים שווים על מנת ליצור שרשרת של סולידריות ותזונה.
העברת הידע בגידול ספירולינה נעשית על ידי התלמידים במקומות שבהם זקוקים לידע הזה – בקהילות מוחלשות באפריקה. לאחר שמתבססת שותפות עם גורם מקומי (על פי רוב עמותה ללא מטרות רווח) ומוקמת בהדרכתנו התשתית הפיזית (חממה, בריכות, ציוד מעבדה), אנחנו – תלמידים ומנהלי המיזם – מגיעים למקום ובמשך שבוע עד עשרה ימים שוהים עם השותפים, חיים איתם ומעבירים להם את הידע. אנחנו מסיימים את הביקור כשלשותפים שלנו יש חממת ספירולינה מתפקדת ואנחנו ממשיכים ללוות אותם גם לאחר מכן בטיפול השוטף, בפתרון בעיות, בפיתוח הפרויקט אצלם, בהפצת הספירולינה בקרב האוכלוסייה ובמעקב אחר השפעתה.
חלק משמעותי מה”אני מאמין” שלנו מדגיש את השותפות השיוויונית בינינו ובין שותפינו באפריקה. אנחנו לא רק באים ללמד, אנחנו גם באים ללמוד. אנחנו לא באים עם ידע מוחלט על אודות הבעיות של המקום והפתרונות, אלא אנחנו מקשיבים ולומדים ביחד את האתגרים וביחד מגבשים אסטרטגיית התמודדות שתאפשר הקמת מרכזי גידול. המשמעות של זה היא שהעבודה שלנו בכל מקום היא קצת שונה, ואנחנו מתגמשים ומתאימים את עצמנו בהתאם למה שהשוני הזה דורש.
אנחנו מסתכלים על העולם ורואים שהוא דורש תיקון, ואנחנו משתדלים להיות התיקון הזה בעצמנו.
Six years ago, it began as a school project and today JustSpirulina is an enterprise that includes a spirulina growing center in the Herzliya Hebrew Gymnasium in Tel Aviv, three centers in the Congo, one in Ethiopia and two more under construction, in Uganda and Ethiopia. Children and adults who consume the spirulina grown in these centers see a dramatic effect on their health, as shown both by the objective indices (weight, height, overcoming medical complications) and the subjective indices (energy, sleep quality, appetite, concentration).
Our early years focused on learning the secrets of growing spirulina and the complexities of malnutrition, its incidence worldwide and the world’s attempts to solve the problem. Later, the emphasis moved to disseminating knowledge in disadvantaged communities. To this end, we established a professional spirulina greenhouse at the school, as well as training and research and development networks.
Our first training trip was to South Africa, where we worked with disadvantaged communities on the outskirts of Cape Town. We then traveled to Rwanda, Congo, Ethiopia, Kenya and Uganda. However, the transfer of knowledge did not suffice. Financing was also required to physically construct the growing centers, while overcoming the logistical and bureaucratic challenges unique to each location. Since our partners had no funding, we raised the money.
A contribution from the Matanel Foundation allowed us to overcome what seemed to be an insurmountable obstacle. Helped by the first donation from the Matanel foundation, we and our partners set up the first growing center in the Congo. The center became not only a growing center, but also a knowledge and training center that continued to pass the spirulina growing knowledge forward, as we had dreamed. The second Congo center was also set up in a school, thanks to another donation from the Matanel Foundation, as was the third, significantly larger center.
The news about our activities spreads not only from our school center in Tel Aviv but also from our partner centers in Africa. Thanks to this activity, new partners join us. In the last year, a growing center was created in Ethiopia and another is planned for the coming months. Here, too, our model in which every learner also teaches will continue to operate. Currently, the first growing center in Uganda is being established.
We monitor the effect of spirulina on those who take it as closely as possible. To this end, a local nutritionist is on staff in the growing centers in the Congo, while in Ethiopia the activities are overseen by the Department of Nutrition of Addis Ababa University. We are partnering with a community clinic in a town near the Uganda growing center to do similar surveillance there. In addition, we are collaborating with the University of Cambridge to write an article about our operations, in an endeavor to transform it into a model and platform that may be proposed to governments and international aid organizations in order to spur much more significant change.
התחלנו כפרויקט בית ספרי לפני כשש שנים והיום JustSpirulina הוא מיזם שכולל מרכז גידול ספירולינה בגמנסיה העברית “הרצליה” בתל אביב, שלושה מרכזים בקונגו, מרכז אחד באתיופיה ושני מרכזים נוספים שנמצאים בתהליכי הקמה – אחד באוגנדה ונוסף באתיופיה. ילדים ומבוגרים צורכים את הספירולינה שמגודלת במרכזים האלה וההשפעה על בריאותם דרמטית, כפי שאפשר לראות במדדים אוביקטיבים (משקל, גובה, התגברות על סיבוכים רפואיים) ובמדדים סובייקטיבים (אנרגיה, איכות שינה, תיאבון, ריכוז).
השנים הראשונות שלנו היו בסימן למידה של רזי גידול הספרולינה ושל מורכבות בעיית תת התזונה, הפיזור שלה בעולם והנסיונות של העולם לתת לה מענה. בהמשך, עבר הדגש להפצת הידע בקהילות מוחלשות. לצורך כך, הקמנו חממת גידול ספירולינה מקצועית בבית הספר וכן מערך הדרכה ומחקר ופיתוח.
נסיעת ההדרכה הראשונה שלנו היתה לדרום אפריקה, שם עבדנו עם קהילות מוחלשות בפאתי קייפטאון, ולאחר מכן נסענו לרואנדה, קונגו, אתיופיה, קניה ואוגנדה. ואולם לא היה די בהעברת הידע. נדרש גם ממון לצורך הקמת מרכזי הגידול הפיזיים תוך התגברות על האתגרים הלוגיסטיים והבירוקרטיים הייחודיים לכל מקום. היות ולשותפינו לא היו מקורות מימון גייסנו אנחנו את הכסף.
תרומת קרן מתנאל היא שאפשרה לנו לחצות את מה שנראה אז כמחסום בלתי עביר. בעזרת התרומה הראשונה של הקרן, הקמנו – ביחד עם שותפינו – את מרכז הגידול הראשון בקונגו. המרכז הפך לא רק למרכז גידול אלא – כפי שחלמנו – למרכז ידע והדרכה, שהמשיך להפיץ את הידע אודות גידול ספירולינה הלאה. גם המרכז השני בקונגו קם בתוך בית ספר בזכות תרומת קרן מתנאל וכמוהם גם המרכז השלישי, הגדול באופן משמעותי.
החדשות על אודות הפעילות שלנו יוצאות לא רק מהמרכז שלנו בבית הספר בתל אביב אלא מהמרכזים של השותפים שלנו באפריקה וכך, בזכות הפעילות הזאת, מצטרפים אלינו שותפים חדשים. בשנה האחרונה אכן הוקדם מרכז גידול באתיופיה ונוסף עתיד לקום בחודשים הקרובים. גם כאן ימשיך ויפעל המודל שלנו לפיו כל לומד הוא גם מלמד, ובימים אלה מוקם מרכז גידול ראשון באוגנדה.
אנחנו מנהלים מעקב צמוד ככל שניתן אחר ההשפעה של הספירולינה על מי שצורך אותה. לצורך כך נמצאת תזונאית מקומית במרכזי הגידול בקונגו ואילו באתיופיה מלווה את העשייה שם המחלקה לתזונה של אוניברסטת אדיס אבבה. אנחנו בונים שיתוף פעולה עם מרפאה קהילתית בעיירה הסמוכה לעיירה שבה מוקם מרכז הגידול באוגנדה על מנת לעשות מעקב דומה שם. כמו כן, אנחנו שותפים עם אוניברסיטת קיימברידג’ בכתיבת מאמר על העשייה שלנו במטרה להפוך אותה למודל ולמעשה לפלטפורמה שאפשר יהיה להציע לממשלות ולארגוני סיוע בינלאומיים על מנת לחולל שינוי בקנה מידה משמעותי בהרבה.
The possibility to extend the project and replicate it depends on several conditions.
The first is our school team and the vitality and energy of the students, who are the heart of the project. Their direct relationship with the activity and the partners in Africa, through the training trips, fosters motivation and serious, meaningful study of spirulina growing, since our ability to grow and teach increases along with our experience in the field.
The second is our ability to support the existing growing centers in Africa, both professionally and financially, so that they can spread the knowledge and establish additional growing centers. A significant challenge in this area involves cellular and Internet communication, and especially the lack thereof. Most of our partners are short of infrastructure, so the unbroken connection – vital to the work – does not always exist. Yet, installing better infrastructure is costly. Another challenge is our support for our partners’ activities in the bureaucratic and political realms. In Ethiopia, for example, we are in contact with the Minister of Agriculture and we hope that through this connection we will be able to leverage the activities there. One of the difficulties we encounter concerns the acquisition of fertilizers (a requisite for growing spirulina). Our ability to help overcome this obstacle using our connections can be crucial to the success of a growing center.
The third is the vision for some of the growing centers to become regional centers for training and transfer of know-how. To that end, we are working to involve researchers and academics in our activity, our vision being for universities to teach this advanced form of agriculture and spread the word. For example, in Ethiopia, together with the Ethiopian ambassador to Israel, we created a plan wherein the Minister of Agriculture will invite 10 universities from all across the country. These will receive training from the growing center in Addis Ababa that was established thanks to the training in creation and operation given by our students.They will then pass on this knowledge to local farmers all across the country
The fourth involves our connections with partners in academia, business, government and international aid organizations. These connections create a network that facilitates and eases our activities everywhere.
The fifth concerns the establishment of additional spirulina growing centers in Africa. Each such center provides life-saving nutrition, but also reverberates throughout its surroundings, thus increasing the number of requests we receive to establish additional centers. We are working with the African Student Organization in Israel, among others. These are asylum seekers with first and second degrees from the Inter-Disciplinary Center ,Hertzliya, who want to bring the news to their home countries and have partnered with us to this aim.
היכולת להרחיב את המיזם ולהעתיקו נשענת על כמה תנאים.
ראשון הוא הצוות שלנו בבית הספר והחיוניות והאנרגיה של התלמידים, שהם ליבת המיזם. הקשר הישיר שלהם עם העשייה באפריקה ועם השותפים שם דרך נסיעות ההדרכה הוא גם מנוע של מוטיבציה וגם של למידה עמוקה ומשמעותית של עבודת גידול הספירולינה, שכן היכולת שלנו לגדל וללמד גדלה ככל שמתרחב הניסיון שלנו בשטח.
שני הוא היכולת שלנו לתמוך – הן מקצועית והן כלכלית – במרכזי הגידול הקיימים באפריקה על מנת שיפיצו אותה הלאה ויקימו מרכזי גידול נוספים. אתגר משמעותי בתחום זה כרוך בתקשורת סלולרית ואינטרנטית ובמקרים רבים בהעדרה, שכן השותפים שלנו על פי רוב לוקים בתשתיות והקשר הרציף, החיוני לעבודה, לא תמיד קיים ואילו התקנת תשתית שתאפשר זאת כרוכה בעלויות. אתגר נוסף הוא תמיכה שלנו בפעילות של השותפים שלנו בהיבט הבירוקרטי והפוליטי. באתיופיה, למשל, אנחנו בקשר עם שר החקלאות ואנחנו מקווים שבאמצעות קשר זה אפשר יהיה למנף את הפעילות שם. אחד הקשיים שבהם אנחנו נתקלים קשור ברכישת דשנים (הדרושים לגידול ספירולינה) והיכולת שלנו לעזור לפתור את הקושי הזה באמצעות הקשרים שלנו יכול להיות מכריע להצלחתו של מרכז גידול.
שלישי הוא החזון שחלק ממרכזי הגידול יהפכו להיות מרכזי הדרכה והפצת ידע אזוריים. לצורך כך אנחנו פועלים לשלב בעשייה שלנו אנשי מחקר ואקדמיה, כשהחזון שלנו הוא שחקלאות מתקדמת זו תלמד באוניברסיטאות והן תפצנה את הבשורה. באתיופיה, למשל, גיבשנו – ביחד עם שגריר אתיופיה בישראל – תכנית לפיה יזמן שר החקלאות 10 אוניברסיטאות מכל רחבי המדינה. אלה יקבלו הדרכה ממרכז הגידול שהקמנו באדיס אבבה ושאת ההדרכה להקמתו ולתפעולו סיפקו תלמידינו, ובהמשך יפיצו את הידע הזה בקרב חקלאים מקומיים בכל רחבי המדינה.
רביעי נוגע לחיבורים שלנו עם שותפים לדרך באקדמיה, בעולם העסקי, בגופי ממשל ובארגוני סיוע בינלאומיים. החיבורים האלה יוצרים רשת שבכל מקום ומקום מקלה ומאפשרת את פעילותנו.
חמישי נוגע להקמת מרכזי גידול ספירולינה נוספים באפריקה. כל מרכז כזה מספק תזונה מצילת חיים וגם מהדהד בסביבה שלו ובהתאם מגביר את מספר הפניות אלינו להקמת מרכזים נוספים. בין השאר, אנחנו עובדים עם ארגון הסטודנטים האפריקאים בישראל. מדובר במבקשי מקלט בוגרי תואר ראשון ושני במרכז הבינתחומי בהרצליה, שרוצים להביא את הבשורה למדינות שמהן הגיעו והם לנו שותפים.
Ze’ev Degani came to Israel as a boy. He studied in Lod and the Reali School, Haifa. After military service, he pursued the academia and holds Ph.D.s in philosophy and anthropological genetics.
Ze’ev founded and ran a Jewish-Arab Scout troop and a Jewish-Arab community center in Lod; was educational director of the International Center for Peace; ran Beit Elisheva for working girls; worked in Italy with immigrants from Eastern Europe on behalf of the World Joint; ran a school for working boys; worked in Mexico with UNESCO to develop leadership in underprivileged communities alongside Brazilian educator, Paolo Freire; was principal of Ironi Dalet High School; established and headed the School of Education and the Department of Peace Studies at Tel Hai College; served as member of the College’s Academic Accreditation team; initiated and headed the program for educational leadership in peripheral Israel at the Mandel School of Leadership; established and managed with Prof. Thabet Abu Rass the Center for Development of Models for Conflict Resolution; is principal of the Herzliya Hebrew Gymnasium high school and philosophy Prof. at the Hebrew University, Tel Aviv University and Mandel.
Ze’ev’s motives for giving birth to the venture were to give expression to his worldview that goes beyond words and the boundaries of the classroom, which puts sensitivity to the plight of others at the top of the values hierarchy.
Ze’ev’s role in the spirulina venture is to constantly initiate students and keep them engaged through his personal contact with them, by providing enrichment with texts and content to which they are otherwise not exposed, and by encouraging students’ independent thinking and initiatives. Ze’ev sees the venture as a partnership with the students.
Maya Savir grew up in Jerusalem, Ottawa, and New York. After military service, she completed a bachelor’s degree in psychology and philosophy at Tel Aviv University. Concurrently and in subsequent years, she worked in human resources. Later, she began writing literature and published novels, children’s books, and reference. Concurrently, she edited academic papers and articles as well as literary texts, and taught creative writing for adults and youth.
Maya joined the spirulina project as an observer, yet the project touched on something to which she found difficult to remain indifferent – starving children – and Maya found herself increasingly involved.
Maya realized that here is a story that must be told: children who have working to benefit children who have little or have not. Maya wrote, edited and translated this story so it could reach people, as a story should. Subsequently, she compiled the experience and knowledge of the venture, consulted professionals and academic research, and wrote the story of the venture, this time from the practical angle of a spirulina growing manual designed to share knowledge with the world.
Maya’s role in the spirulina project is to continue to tell the story, to think about the next chapters and to edit them to reflect the developments, achievements and people who take part in them. Maya coordinates the spirulina studies and activities in the school, the children’s and professional’s activities in the greenhouse, the fund raising, the research and development, the connections with academic and business partners, the digital media, the greenhouses in Africa and the partnerships there.
זאב דגני ומיה סביר הם מנהלים-שותפים של מיזם הספירולינה.
זאב דגני נולד בברית המועצות והגיע לישראל כנער. למד בלוד ולאחר מכן בבית הספר הריאלי בחיפה. לאחר השירות הצבאי פנה לאקמדיה והשלים תארי דוקטור בפילוסופיה ובגנטיקה אנתרופולוגית.
זאב הקים וניהל בלוד שבט צופים משותף ליהודים וערבים וכן מרכז קהילתי יהודי-ערבי; שימש כמנהל החינוכי של המרכז הבינלאומי לשלום בתל אביב; ניהל את “בית אלישבע” לנערות עובדות בירושלים; עבד עם מהגרים ממזרח אירופה מטעם הג’וינט העולמי באיטליה; ניהל בית ספר לנערים עובדים באוניברסיטה העברית; לקח חלק בפרויקט של אונסק”ו לפיתוח מנהיגות בקהילות נכשלות בהדרכתו של פאולו פריירה; ניהל את תיכון עירוני ד’ בתל אביב; הקים וניהל את בית הספר לחינוך ואת המחלקה ללימודי שלום במכללת תל חי והיה שותף בצוות האקדמי לאקרדיטציה של המכללה; הקים את התכנית למנהיגות חינוכית בפריפריה בבית הספר למנהיגות מנדל; הקים וניהל בשיתוף עם פרופ’ טאבט אבו ראס את המרכז ללימוד ופיתוח מודלים להתמודדות עם סכסוכים; מנהל את הגימנסיה העברית “הרצליה” בתל אביב ומשמש מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמנדל.
התפיסה הפדגוגית של זאב מדגישה את הייחודי שבכל ילד וילדה, בכל אדם ואדם. על מנת שיוכל האדם להביא לידי ביטוי את ייחודו ולממש את הפוטנציאל שלו נדרשת סביבה הומנית, מכבדת, מגוונת ואמפטית. זאב רואה את חובתו להגן על תלמידיו ובה בעת הוא רואה בהם שותפים.
מיזם הספירולינה מגלם את התפיסה הפדגוגית של זאב ואת הנסיון שצבר לאורך שנות פעילותו כאיש חינוך, כאיש הגות וכאדם פוליטי. מניעיו בהולדת המיזם היה לתת ביטוי שחורג ממילים ומכיתת הלימוד לתפיסת עולמו, הממקמת את הרגישות לאחר בראש סולם הערכים.
תפקידו של זאב במיזם הספירולינה הוא להמשיך “להוליד” אותו, שכן המיזם החל לפני 6 שנים והתלמידים שלוקחים בו חלק מסיימים את לימודיהם וצעירים מצטרפים. את המרחב שבו תלמידים מסתכלים על האחר ועל עצמם כמי שיש להם אחריות כלפי האחר צריך לשמר ולתחזק ולעודד, ואת זה זאב עושה דרך הקשר האישי שיש לו עם התלמידים, העשרתם באמצעות טקסטים ותכנים ועידוד החשיבה עצמאית והיוזמות שלהם.
זאב מתגורר בתל אביב. הוא נשוי ואב לשני ילדים וסב לשלושה נכדים.
מיה סביר גדלה בירושלים, באוטווה ובניו יורק. לאחר השירות הצבאי השלימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במקביל ובשנים שלאחר מכן, עבדה בתחום משאבי אנוש, ובפרט במיון והערכת עובדים ומועמדים למלגות לימודים וכן בהכוונה לימודית ותעסוקתית. בהמשך, החלה לכתוב ספרות ופרסמה רומנים, ספרי ילדים וכן עיון. במקביל, היתה לעורכת של עבודות ומאמרים אקדמיים וכן של טקסטים ספרותיים, ולימדה כתיבה יצירתית למבוגרים ולנוער.
אל מיזם הספירולינה הגיעה תחילה כמתבוננת, כ”זבוב על הקיר”, שהיא העמדה המועדפת על אדם כותב, ואולם המיזם נגע בדבר מה שקשה היה לה להישאר אדישה אליו – ילדים רעבים, ומיה מצאה את עצמה מעורבת יותר ויותר.
ככל שנמשכה התבוננותה במיזם, שהיה אז בחיתוליו, כך התחוור למיה שיש כאן סיפור ושצריך לספר אותו: ילדים שיש להם פועלים לטובת ילדים שיש להם פחות או שאין להם בכלל. מיה כתבה את הסיפור הזה וערכה אותו ותרגמה אותו כך שיגיע אל אנשים, כפי שסיפור אמור לעשות. בהמשך, כינסה את הניסיון והידע שהיה במיזם, נועצה באנשי מקצוע ובמחקרים אקדמיים וכתבה את הסיפור של המיזם, הפעם מהזווית המעשית של מדריך גידול שנועד לחלוק את הידע עם העולם.
תפקידה של מיה במיזם הספירולינה הוא להמשיך לספר את הסיפור, לחשוב על הפרקים הבאים שלו ולערוך אותו בהתאם להתפתחויות, להישגים ולאנשים שלוקחים בו חלק. מיה מרכזת את מגמת הספירולינה בגימנסיה, את פעילות הילדים ובעלי המקצוע בחממה, את גיוס המשאבים, את המחקר והפיתוח, את הקשרים עם שותפים באקדמיה ובעולם העסקי, את המדיה הדיגיטלית, את חממות הגידול באפריקה ואת הקשר עם השותפים שם.
מיה מתגוררת בתל אביב. היא נשואה ואמא לארבעה ילדים.
