Menu
We believe in creating an “eye-level” partnership with the homeless people, and perceive them as people of dignity and value. We refuse to see homeless people as “pathologists”, but those whose environment has not given them the opportunity to flourish, and so it is our job to give them more opportunities in life. We believe in collaborating with government agencies, with the intention of leading to a profound change in the perception of homelessness in Israel as well as mobilizing the best available resources for participants in our projects. In our perspective, homelessness is mainly caused by structural problems in society, and therefore the state has a legal and moral responsibility to care for this population. We aim to expand the model we have created, of informal, close and regular therapeutic relationships, to more cities in the country, and to refine our model of action. Finally, we aim to become an influential NGO in the field in the future, and to help significantly reduce the phenomenon in Israel.
אנו מאמינים ביצירת שותפות ‘בגובה העיניים’ עם חסרי הבית, ותופסים אותם כאנשים בעלי כבוד ושווי ערך. אנו מסרבים לראות חסרי בית כ”פתולוגיים”, אלא כאלו שהסביבה שלהם לא נתנה להם את ההזדמנויות לפרוח, ועל כן תפקידנו להעניק להם הזדמנויות נוספות בחיים. אנו מאמינים בשיתוף פעולה עם הגורמים הממסדיים, מתוך כוונה להוביל לשינוי עומק בתפיסה של חסרות בית בישראל וכן לגייס את המשאבים הקיימים בצורה המיטיבה ביותר למשתתפים בפרויקטים שלנו. לשיטתנו, חסרות בית נוצרת בעיקר בגלל בעיות מבניות בחברה , ולכן למדינה ישנה אחריות חוקית ומוסרית לטיפול באוכלוסייה זו. אנו שואפים להרחיב את המודל שיצרנו, של קשר טיפולי לא פורמלי, הדוק וקבוע, לערים נוספות בארץ, ולשכלל את מודל הפעולה שלנו. לבסוף, אנו שואפים בעתיד להיות לעמותה משפיעה בתחום, וכזו שתעזור בהפחתה משמעותית של התופעה בארץ. המודל השיקומי שלנו שם דגש על יצירה של דרכים יצירתיות ולא פורמליות ליצירת קשר קרוב ובלתי אמצעי עם חסרי הבית. מרכיבים אלו נוצרו על מנת לתת מענה לחוויית הניתוק של חסרי הבית ולחוסר האמון העמוק שהם חשים כלפי הסובבים אותם, בפרט כלפי גורמים ממסדיים. מטרת העמותה הינה לחולל שינוי משמעותי בחייהם של חסרי הבית ולסייע בשילובם מחדש בחברה. ניסיון של שנים הוכיח לנו כי דרך יצירת קשר קרוב, אנו מהווים גורם מתווך בינם לבין הרשויות, מה שמאפשר להם מקפצה בדרך לשילובם חזרה בחברה.
We have created, after hundreds of hours of fieldwork with the homeless, a unique rehabilitation model in which team sports help to establish close contact, and then individual rehabilitation work is done with the participants.
• we Opened three football teams, with around 20 participants. We opened two teams in Tel Aviv and one in Jerusalem.
• We launched a unique project of a homeless women’s choir.
• We have been working closely with the Tel Aviv and Jerusalem municipalities for years, the Ministry of Internal Security and the recognition of our complementary service by the municipalities in Jerusalem and Tel Aviv.
• Recruitment of three coordinators, a management committee, an administrative coordinator, a digital coordinator and 20 volunteers and volunteers, and we have developed a training and supervision system in the NGO.
• After a lengthy process, the NGO has been recognized as a member of the “Homeless world cup” NGO. Over the past five years, the NGO has managed to send 3 separate teams to the world championships abroad. Most of the participants came from shelters in Tel Aviv and Jerusalem. All of them subsequently spoke about the great importance these trips have given to their lives.
• Over the years, we have worked with more than 200 homeless people, and helped many of them in various forms, legal assistance, help in entering homes , emotional support, connecting with other organizations, instrumental help, realizing rights and all with intensive contact over the years.
• In 2019 we worked intensively with about 50 homeless participants in the various projects, while a total of about 80 participants passed this year in the teams.
• In the last five years, we have been in the media for about 30 times (television, newspapers, radio)
• We have created many collaborations with community organisations and NGO’s, both in Tel Aviv and Jerusalem.
• We lectured on the rehabilitation model of the NGO and on homelessness in various forums: academic conferences, schools, home circles and social work courses.
• We successfully completed the first track of the National Insurance and Joint Hive initiative, an initiative of outstanding nonprofits, and received a financial grant at the end of the program
• יצרנו, מאות שעות של עבודה בשטח עם חסרי בית, מודל שיקומי ייחודי, בו הספורט הקבוצתי עוזר ליצור קשר קרוב, ולאחר מכן נעשית עבודה שיקומית פרטנית עם המשתתפים.
• פתיחת שלוש קבוצות כדורגל, כשבכולן ישנם לערך 20 משתתפים. פתחנו שתי קבוצות בתל אביב ואחת בירושלים.
• פתחנו פרויקט ייחודי של מקהלת נשים חסרות בית בתל אביב.
• יצרנו שיתופי פעולה הדוקים כבר שנים עם עירית תל אביב וירושלים, המשרד לביטחון פנים, יחידות להתמכרות, בית משפט קהילתי ועוד, והכרה בנו כשירות משלים לרווחה על ידי העיריות בירושלים ותל אביב.
• גיוס שלושה רכזים, וועד מנהל, רכזת אדמינסטרטיבית, רכזת דיגיטל ו20 מתנדבים ומתנדבות, ופיתחנו מערך הדרכה והכשרות בעמותה.
• לאחר תהליך ארוך, העמותה הוכרה כחברה בארגון העולמי “אליפות העולם לחסרי בית בכדורגל”. בחמש השנים האחרונות העמותה הצליחה לשלוח שלוש נבחרות נפרדות לאליפויות העולם בחו”ל. רוב המשתתפים הגיעו מבתי מחסה בתל אביב וירושלים. כולם דיברו לאחר מכן על החשיבות הגדולה שהמסעות הללו העניקו לחייהם.
• במהלך השנים עבדנו עם יותר מ200 חסרי בית, ולרבים מהם עזרנו בצורות שונות, עזרה משפטית, עזרה בכניסה לבתים, תמיכה רגשית, חיבור לארגונים אחרים, עזרה אינסטרומנטלית, עזרה במימוש זכויות וכל זה עם קשר אינטנסיבי לאורך שנים.
• בשנת 2019 עבדנו באופן אינטנסיבי עם כ-50 משתתפים חסרי וחסרות בית בקבוצות השונות, ואילו סך הכול כ-80 משתתפים עברו בשנה זו בקבוצות השונות.
• בשבע השנים בהם אנו קיימים היינו לערך 30 פעמים בתקשורת (טלוויזה, עיתונים, רדיו)
• יצרנו שיתופי פעולה רבים עם גורמים בקהילה, הן בתל אביב והן בירושלים.
• הרצנו על המודל השיקומי של העמותה ועל חסרות בית בפורומים רבים: כנסים אקדמאיים, בתי ספר, חוגי בית ובקורסים אקדמאיים.
• סיימנו בהצלחה את המסלול הראשון של מיזם “הכוורת” של הביטוח הלאומי והג’וינט, מיזם של עמותות מצטיינות, וקבלנו מענק כספי בתום התכנית
Today we operate a unique model in Israel, and with different components that are unique to us, compared to parallel organizations in the world. Our model has undergone successful assessments and measurements, and even more so, today the municipalities are requesting that we open such projects in various parts of the country, and even that the model will also run with other populations, such as prisoners, addicts that are not homeless, mentally ill people and more. Our model is unique because it creates a very unique closeness with this population, which most of the public tries to keep away from, afraid of, and thinks they do not deserve to be included in society. We connect through therapeutic tools, Football and music, and then help participants in many ways. As mentioned, we believe in close contact with the institutional bodies with the understanding that a wide-scale change is happening “from the inside” rather than from the outside. Today we are in a situation where, after 7 years, our model has been successfully tested in Jerusalem and Tel Aviv, and we wish to extend it to other cities as well. Our main difficulty is in raising funds, as the public generally has prejudices against this population which makes it very difficult to raise funds. To bring the model to more cities we need someone that will believe in us as the municipalities do.
כיום אנו מפעילים מודל ייחודי בישראל, ועם מרכיבים שונים שיחודיים לנו גם בהשוואה לארגונים מקבילים בעולם. המודל שלנו עבר הערכות ומדידות מוצלחות, ויותר מכך, כיום העיריות מבקשות שנפתח פרויקטים כאלה במקומות שונים בארץ, ואף שנפעיל את המודל גם אוכלוסיות אחרות, כמו אסירים, מכורים שאינם חסרי בית, נפגעי נפש ועוד. המודל שלנו ייחודי כי הוא מייצר קירבה מאוד ייחודית עם אוכלוסייה, שלרוב הציבור מנסה להתרחק מהם, מפחד מהם וחושב שהם לא ראויים להיכלל בתוך החברה. אנו יוצרים קשר באמצעות כלים טיפוליים, כדורגל ומוזיקה, ואז עוזרים למשתתפים ומשתתפות בדרכים רבות. כאמור, אנו מאמינים בקשר צמוד עם הגורמים המסדיים מתוך הבנה כי שינוי רחב היקף קורה “מבפנים” ולא מבחוץ. כיום אנו במצב שבו אחרי 7 שנים המודל הטיםולי שלנו נוסה בהצלחה בירושלים ותל אביב, ואנו מבקשים לה רחיב אותו גם לערים נוספות. הקושי המרכזי שלנו הוא בגיוס כספים, כיוון שלרוב לציבור יש דעות קדומות כנגד אוכלוסייה זו מה שמקשה מאוד על גיוס משאבים. בכדי להביא את המודל לערים נוספות אנו זקוקים למימין נוסף, בטח אם אנו רוצים גןם לפתח פרויקטיפ חדשים, שאינם מוזיקה או כדורגל עם חסרי הבית או גם לחשוב על עבודה עם אוכלוסיות נוספות.
In 2013, I, Omri Abramovich, and my partner Ori Shoham founded the “Home Base” NGO. We both come from social worlds and strongly believe in social change, with my partner coming from politics and I from the field of Social work. It is an honor for me to introduce myself to you. I am a social worker, soon completing a PhD in the homelessness field, having previously written a thesis on homelessness and currently completing a dissertation in the field. For the past 10 years, in addition to working in mental health as a social worker, I have dedicated my life to the field of the homelessness and this population. I volunteered for a few years with addicts on the streets of Tel Aviv and New York (where I lived for several years), worked with teenagers in prostitution, specialized in working with addicts in my social work studies, was part of a team that founded a music festival (“Sweater Festival”) for the homeless, and even experienced Myself living on the street a few times, wanting to understand what the homeless people I work with feel. I have written a column about homelessness in the magazine “The hottest place in hell”, a column called “Rehovot”, I lecture in Israel for years in this field in universities, in home circles, in bars and more, and am now considered among the experts in the country in this field. For years I talk to homeless people on the street and those who are in rehabilitation, they are always people who interest me, teach me about life, and allow me to make close relationships with them. During my years working with street people, I learned that they needed more than anything, more than food and shelter , dignity and meaning, and from there our aNGO came out, wanting to get close to the homeless , make connections with them and help them develop and integrate into society. I come from personal pain, from a desire to help others as I have been assisted in my life by various caregivers. I come from a moral perspective, in the eyes of the society strength comes form economic power, I see it differently:strength comes from the way society relates to its exceptions, to those whose fate and circumstances made them live on the margins of society, on the margins of consciousness. Within the NGO, I went through various roles, from being an entrepreneur, a coordinator for the first team , to continuing as CEO, and today I am the professional manager and Ori my partner became the CEO. In my role, I manage the coordinators and the therapeutic work, take care of the 20 volunteers and volunteers in the organization, take care of the training and supervision field, responsible for opening new projects (and soon we will open 2 new projects in 2020), and helping with fundraising, working with the committee, PR And in many cases facing the media. I believe that homeless people need a future, as we all need, they need hope, and I’m ready to march with them on their long journey, along with my friends in the NGO.
בשנת 2013, אני, עמרי אברמוביץ’, וחברי אורי שוהם ייסדנו את עמותת “מגרש ביתי”. שנינו מגיעים מעולמות חברתיים ומאמינים מאוד בשינוי חברתי, כשאורי מגיע מתחום הפוליטיקה ואני מתחום הטיפול. כבוד הוא לי להציג את עצמי בפניכם. אני עובד סוציאלי, מסיים בקרוב דוקטורט בתחום חסרות הבית, כשכתבתי בעבר עבודת תזה על חסרי בית וכיום מסיים עבודת דוקטורט בתחום. ב10 השנים האחרונות, בנוסף לעבודתי בבריאות הנפש כעובד סוציאלי, אני מקדיש את חיי לתחום חסרות הבית ולאוכלוסייה זו. התנדבתי כמה שנים עם מכורים ברחוב בתל אביב וניו יורק (שם גרתי כמה שנים), עבדתי עם בני נוער בזנות, התמחתי בעבודה עם מכורים בלימודיי לעבודה סוציאלית, הייתי חלק שנים מצוות שהקים פסטיבל מוזיקה (“פסטיבל בסוודר”) למען חסרי בית, ואף התנסתי בעצמי בלחיות ברחוב כמה פעמים, מתוך רצון להבין מה חסרי הבית איתם אני עובד מרגישים. כתבתי טור על חסרי בית במגזין “המקום הכי חם בגיהנום”, טור בשם “רחובות”, אני מרצה שנים בארץ על תחום זה באוניברסיטאות, בחוגי בית, בברים ועוד, ונחשב כיום בין המומחים בארץ בתחום זה. במשך שנים אני מדבר עם חסרי בית ברחוב וכאלו שנמצאים בשיקום, הם תמיד אנשים שמעניינים אותי, מלמדים אותי על החיים, ומאפשרים לי ליצור עימם קשרים קרובים. בשנות בעבודה עם אנשי הרחוב למדתי שהם זקוקים יותר מכל, יותר מאוכל וקורת גג, לכבוד ומשמעות ומשם יוצאת העמותה שלנו, מתוך רצון להתקרב אל חסרי וחסרות הבית, ליצור עימם קשרים ולעזור להם להפתחת ולהשתלב בחברה. אני מגיע מתוך כאב אישי, מתוך רצון לעזור לאחרים כפי שאני נעזרתי בחיי מגורמי טיפול שונים. אני מגיע מתוך פרפסקטיבה מוסרית, בעיניי החוזק של החברה אינה בכוח הכלכלי שלה אלא דווקא באופן בו החברה מתייחסת לחריגים שבה, לאלו שהגורל והנסיבות גרמו להם לחיות בשולי החברה, בשולי התודעה. בתוך העמותה עברתי תפקידים שונים, מלהיות יזם, רכז שמרכז עבודה טיפולית של הקבוצה הראשונה, להמשך כמנכ”ל, והיום אני המנהל המקצועי ושותפי אורי הפך להיות המנכ”ל. במסגרת התפקיד שלי אני מנהל את הרכזים ואת העבודה הטיפולית, דואג לרווחתם של 20 המתנדבים והמתנדבות בעמותה, דואג לתחום ההכשרות וההדרכות, אחראי לפתיחת פרויקטים חדשים (ובקרוב אנו פותחים 2 פרויקטים חדשים ב2020), וגם עוזר בגיוס כספים, בעבודה עם הוועד, ביח”צ ובמקרים רבים בעמידה מול התקשורת. אני מאמין בזה שלחסרי בית מגיע עתיד כמו כולנו, מגיע להגשים את החלומות שלהם ומוכן לצעוד איתם במסע הארוך שלהם, יחד עם חבריי בעמותה.
