Afikim takes care of children from difficult neighborhoods and families selected by principals and social workers of the welfare bureaus. The message they receive is that everything is possible when you put your efforts towards achieving it. During the first year, besides educational help and food provision, we emphasize on strengthening his sense of self-confidence.
Afikim has 14 branches across the country, and a total of 500 students, youth, soldiers and graduates. These branches are after-school child care facilities, and to which children arrive five times a week after school. First, they will receive a big warm lunch. Some children don’t get lunch at home because there is a shortage of food, or some simply won’t have parents to make it for them because they’re not home. Lunch is also a time for conversation and observation. You get used to eating properly, at an organized time and way. At lunch, there’s a counselor with them and they can talk about their day.
Afterwards, the children receive help with their studies, which is the heart of Afikim activity. The children receive three hours of assisted study a day. Those who teach these lessons aren’t volunteers, but mostly professional teachers. In addition to the teachers, the staff includes tutors, national service volunteers and others. It is crucial that studying will be done happily, not using pressure or coercion.
What makes Afikim’s program special is the length of time our support covers: our project stretches over a long period from primary school through to higher education.
Another unique aspect is the fact that our program combines work with the parents. We give the parents not only assistance in purchasing school books and school bags, sometimes even winter clothes and coats, but also two weekly hours in our enrichment program, to help them become better parents. That is, in fact, the payment that we demand for the many resources that they receive from us – besides a small financial payment that they give, which provides a sense of commitment on their behalf. The parents group also lasts six years.
For the Parental program we employ professional parenting mentors who work with the parents to enhance their abilities as parents. The same way we teach children to respect their parents, we teach the parents to respect their children and respect themselves in front of them. It is a group that its members support and learn from one another, and during which they often go to fun, cultural and leisure activities together.
I travel around the world a lot and I meet Jews of all kinds. I often hear talk of “Tikkun Olam” – repair of the world. When I hear that I say: When will there be world repair? The same day there will be more people who give than people who take. I, together with my team, cannot repair the world, but every child that has the fortune to come to Afikim is given a push, a drive, to become a taker and not a giver, and through them, we change the rest of the family. That is , Tikkun Olam, Afikim’s work. When people ask me what Afikim does, I reply unequivocally: Tikun Olam
עמותת אפיקים מטפלת בילדים משכונות וממשפחות קשות. חשוב לומר שלא אנחנו בוחרים אותם אלא מנהלי בתי הספר ועובדים סוציאליים מלשכות הרווחה. מבחינתנו, ילד שנכנס לאפיקים לא מצוי תחת תו של מסכנות אלא תחת תו של תקווה. לעתים קרובות ילדים חוששים מאוד ולא מאמינים ביכולותיהם, אבל מבחינתנו המסר החשוב הוא שאם מתאמצים אז הכול אפשרי. במשך השנה הראשונה, עיקר הדגש שלנו, מלבד הסיוע הלימודי והאוכל, הוא לתת לילד את האמונה בעצמו.
לאפיקים 15 סניפים ברחבי הארץ, ובסך הכול 500 תלמידים, חניכים, חיילים ובוגרי צבא. לסניפים, שהם למעשה המועדוניות שלנו, מגיעים הילדים 5 פעמים בשבוע אחרי בית הספר. ראשית, הם מקבלים ארוחת צהרים חמה ומכובדת מקייטרינג. יש ילדים שאין להם ארוחה בבית כי יש מחסור, ויש כאלו שפשוט אין מי שיכין להם, כי ההורים לא בבית. ארוחת הצהרים מבחינתי משמשת פונקציה של חכה ולא של דג. הארוחה היא זמן לשיחה והתבוננות. מתרגלים לאכול כמו שצריך, באופן מסודר ובזמן מוגדר. בארוחה יושב איתם רכז, והם מדברים על מה שעבר עליהם היום.
אחרי האוכל מגיע שלב העזרה הלימודית, שהוא לב הפעילות במועדוניות שלנו. הילדים מקבלים באפיקים שלוש שעות לימודיות בכל יום. מי שמעבירים את השיעורים הם לא מתנדבים, אלא בעיקר מורים מקצועיים, מתחום החינוך הבלתי פורמלי. מלבד המורים יש לתלמידים חונכים וחונכות, ובני שירות לאומי.
המייחד את התוכנית של אפיקים הוא אורך המסלול: הפרויקט שלנו מתפרש על פני תקופה ארוכה מחינוך יסודי ועד תקופת לימודים במוסדות אקדמיים.
יחוד נוסף נמצא בעובדה שהתוכנית משלבת גם עבודה עם ההורים. למדנו לדעת שעבודה רק עם הילד היא חלקית. אם הילד חוזר הביתה מאפיקים ושם הוא נושם מנות גדולות של חוסר אמונה וחוסר חזון מההורים, שעובדים קשה ולא מאמינים בו מספיק, יש כאן בעיה. לכן אנחנו נותנים להורים, מלבד סיוע ברכישת ספרי לימוד וילקוטים ולעתים אף בקניית בגדים ומעילי חורף, שעתיים שבועיות של העשרת הורים, שבהן הם לומדים להיות הורים טובים יותר. זהו, למעשה, התשלום שאנו מבקשים עבור המשאבים הרבים שהם מקבלים מאיתנו – מלבד תשלום כספי סמלי שהם נותנים, המקנה תחושת מחויבות מצידם. גם קבוצת ההורים נמשכת לאורך שש שנים.
אני מסתובב הרבה בעולם ופוגש יהודים מכל הזרמים. אני מוצא שכולם חוזרים על אותו ביטוי שנקרא ‘תיקון עולם’. כשאני שומע את זה אני אומר להם שאני, כיהודי מאמין, מסתכל מה כתוב אצלנו בספרים על תיקון עולם. מתי יהיה תיקון עולם? באותו יום שבו יהיו בעולם יותר אנשים שנותנים מאשר אנשים שנוטלים. אני, יחד עם הצוות שלי, לא יכולים לתקן את העולם. אבל כל ילד שנולד עם חותמת של נזקק שכתובה עליו בדיו בלתי נראית, חותמת שמעודדת אותו להמשיך עוד דור של חולשה – אנחנו נותנים לו דחיפה ומסייעים לו לעבור ממקום של נוטל למקום של נותן, ודרכו גם מעבירים את המשפחה, מבחינתנו זה תיקון עולם. כל אחד ואחד הוא עולם מלא. זוהי תמצית העבודה של אפיקים. כשאנשים שואלים אותי מה אפיקים עושה, אני עונה בשתי מילים: תיקון עולם”.
Afikim’s achievements in the last three years
Afikim succeeds in extending its activity and today there are 15 branches that work across the country.
1. Afternoon study centers (primary schools) – each center is open five days a week.
2. Welfare and study centers (primary schools) – giving children, under court order, a chance to stay in their homes and still receive appropriate care and lessons in the afternoons
3. Study centers (7th to 12th grade) – focusing on giving educational and emotional assistance, in order to motivate children to earn a full Matriculation Certificate.
4. Parent empowerment centers – the activities in these centers provide professional guidance and consultation for the parents of the Afikim children.
5. “Afikey Shachar” – the graduate program of Afikim: many Afikim graduates that finish their military/national service request to obtain higher education, despite their lack of financial means or family support to do so. Afikim helps them with guidance and acceptance, financial help and scholarships. In exchange, our graduates volunteer in our centres and act as role models for the younger generation.
Data about the children of Afikim:
Number of children in our English summer camps: 300
Number of welfare children (under the Youth Law): 197
Primary school kids: 296
Soldiers: 76 soldiers who serve in significant roles
“Afikey Shachar”: 16
Children who made Aliyah from France: 35
Children of the Ethiopian community: 250
Children of Olim from the FSU: 66
Parents in the parenthood program in Jerusalem, in collaboration with The Administration of Education in Jerusalem (from all schools in Jerusalem): approx. 2000
Matriculation graduates: 87% finish their Matriculation exams with an average of over 85..
הישגי אפיקים בשלושת השנים האחרונות
אפיקים מצליחה להרחיב פעילות וכיום פועלים 15 סניפים ברחבי הארץ
1. מרכזי למידה אחה”צ (בתי ספר יסודיים)- כל מרכז פתוח חמישי ימים בשבוע
2. מרכזי רווחה ולמידה (בתי ספר יסודיים)- – מרכזים אלו מעניקים הזדמנות לילדים בסיכון תחת צו בית משפט להשאר בבתיהם ועדיין לקבל טיפול הולם ושיעורים בשעות אחה”צ תוך שימת דגש על הפן הטיפולי והרגשי בילדים אלו כצ’אנס אחרון בבית.
3. מרכזי למידה (כיתות ז-יב) – מתמקדים בהענקת סיוע חינוכי ורגשי, במטרה להניע תלמידים להוצאת תעודת בגרות מלאה.
4. מרכזים להעצמת הורים – הפעילות במרכזים אלו, מספקת הכוונה מקצועית וייעוץ להורים של ילדי אפיקים.
5. אפיקי שחר – תכנית הבוגרים של אפיקים: רבים מבוגרי אפיקים, שסיימו את שירותם הצבאי/ שירות לאומי, מבקשים לרכוש השכלה גבוהה, על אף העדר אמצעים כלכליים ותמיכה משפחתית לעשות זאת. אפיקים מסייעת בהכוונה וקבלה, סיוע כלכלי ומלגות. בתמורה בוגרינו מתנדבים במרכזי אפיקים ומהווים מודל לחיקוי לדור הצעיר.
נתונים על ילדי אפיקים וחלוקתם :
כמות ילדים במחנות קיץ ללימודי אנגלית 300
כמות ילדי רווחה (חוק נוער) 197
ילדי יסודי 296
חיילים 76 חיילים וחיילות במסלולים משמעותיים
אפיקי שחר 16
ילדי עולים מצרפת 35
ילדי הקהילה האתיופית 250
ילדי עולים מחבר העמים 66
הורים בבית ספר להורות ירולמי בשיתוף מנח”י (מכלל בתיה”ס בירושלים כ 2000
מסיימי בגרות 87% מסיימים תעודת בגרות מלאה בממוצע מעל 85
Today, we are about to open a new center in the Shapira neighborhood in Netanya, that will open with the cooperation of the “Qualita” Foundation – the umbrella organization for the French Olim in Israel. A large number of olim children quit the educational system due to acceptance difficulties, or a disagreement with their parents about Aliyah. The children deal with major cultural and language difficulties, that obviously affect the emotional and educational aspects of their health and wellbeing, as well as their response to treatment.
in Netanya, Afikim will focus on accompanying students between the 9th and 12th grade. Our plan is to help them in their education and development. The top students of this program will receive extra training to get the knowledge and tools for being radio and television broadcasters for the French media here in Israel.
The program will take place at the Tamar Ariel school, which is named after the deceased navigator. In this school, there are about 1400 students, 250 of whom are members of the Ethiopian community and 300 made Aliyah from France. We asked a French education expert, Bernard Zanzouri, to assist Afikim in building the program together with “Qualita” and formalizing it to fit the character of the French Olim.
The cost for the activity is approx $50,000 a year.
In addition, this upcoming September, we plan to open a group for 12 children from Ethiopia, also in Netanya in the same high school, and the new branch activity would be essentially different to the rest of the country. We plan to choose 12 students from a pool of 300, to take part in a program that supports them from grade 11 through to university, to get them using a personal mentoring plan and exclusive courses for future leadership in Israel.
The cost for the activity is approx $40,000 a year.
אנו באפיקים חושבים כל יום איך אפשר להביא את התקווה להרחבת מעגלי התקווה אל מול צמצום מעגלי החושך והעוני רחבת מעגלי התקווה אל מול צמצום מעגלי החושך והעוני.
כיום אנחנו לקראת פתיחה של מרכז חדש בשכונת שפירא בנתניה, שיפתח בשיתוף עם עמותת “קעליטה ” – ארגון הגג של עולי צרפת בישראל. חלקם הגדול של הילדים נושרים ממערכת החינוך בגלל משבר קליטה, חוסר שיתוף פעולה וההסכמה לעלייה בין ההורים לילדים/המתבגרים. הילדים מתמודדים עם משבר תרבותי וקשיי שפה גדולים, שמשפיעים כמובן על הפן הרגשי החינוכי וכמובן הטיפולי שלהם.
אפיקים תתמקד בליווי תלמידים מכיתה ט- י”ב, התכנית שלנו היא לעזור להם בפן הטיפולי – חינוכי. המצטיינים שבתכנית זו, יקבלו שדרוג העשרה לקבל ידע וכלים להיות שדרני רדיו וטלוויזיה בכלי התקשורת הצרפתיים פה בישראל.
התכנית תתקיים בבית הספר ע”ש הנווטת תמר אריאל ז”ל, בו לומדים כ 1400 תלמידים, מתוכם כ 250 הינם בני הקהילה האתיופית ו 300 תלמידים עולי צרפת. לקחנו מומחה חינוכי צרפתי, ברנרד זנזורי, שילווה את אפיקים בהקמת התכנית ביחד עם “קעליטה” ובגיבושה שתתאים לאופיים של העולים מצרפת .
העלות לפעילות פר שנה היא כ – 50,000$
בספטמבר הקרוב, אנו מתכוונים לפתוח קבוצה לכ – 12 ילדים עולים מאתיופיה, גם כן בנתניה, באותו תיכון,סניף שיהיה שונה במהותו מכל הפעילות ברחבי הארץ. אנו מתכוונים לבחור מתוך 300 תלמידים, 12 מצטיינים, תכנית מכיתה י”א עד האוניברסיטה, להביא אותם בעזרת תכנית מנטורינג אישית , וקורסים יוקרתיים למנהיגות עתידית במדינת ישראל.
העלות לפעילות פר שנה היא כ – 40,000$
Moshe Lefkowitz, founder Afikim Family Enrichment Association
Moshe Lefkowitz is an experienced educator, whose parents were founders of the Jewish community in Safed. He is an Alexander Hasid and a resident of Jerusalem. Moshe is a father of seven, and a proud grandfather of 15, plus more than 500 “Afikim” children.
When one speaks with Moshe one can feel how he is motivated by giving, by connecting, by serving as a bridge between worlds, between people from different backgrounds. He wants to affect a change in this world, to break the stereotype of his Haredi persona, and to build connections between people of different sectors in the community. “I believe that the greatest danger in the State of Israel is the growing social gap between different communities, gaps that put the very existence of our country at risk. Our country’s strength depends on the younger generation and our job is to reduce thee social and financial differences that weakens them. To me, the most exciting thing is to watch a child smiling, a child eating, a child learning. Every smile of any of our young members is like a million dollars to me. Some days, when I’m worried I can’t pay bills I meet children during activities I am filled with gratitude to Hashem for all of Afikim’s success” (Moshe).
Motives for founding the Afikim Association
At the beginning of his professional journey, Moshe served as the CEO of Diskin Orphanage and then helped build the charity foundations “Meir Panim” and “Koach Latet”, where he was CEO to both. Moshe left “Koach Latet”, 13 years ago and founded “Afikim” because he believed that a poor man needs more than bread, it is better and more important to teach that man how to fish (figuratively) . “Israel is a high-tech superpower, but instead of leading in education around the world like a light unto the nations, many of its citizens are far from excelling in their achievements, to say the least. The reason for poverty growth amongst children is the lack of long-term thinking, compared to other developed countries. For the sake of these children we need to break the circle their families are trapped in. It is the future and security of Israel – just as important as having a strong army.
My aspiration in life is to reach people in need and improve their lives as much as possible My ambition is to implement into the education and welfare methods that long-term thinking is an entirely strategic thing.”
Moshe Lefkowitz is not an ordinary CEO. He is a visionary, a dreamer, a lover of all people.
Moshe founded Afikim and has been running it for 13 years. With the help of his professional team, the pedagogical team and the executive committee, Moshe outlines the organization’s policies and runs its ongoing operations throughout the year. None of this prevents Moshe from being out in the field regularly and interacting with the children, the teenagers, the soldiers, the students and the parents, in order to constantly learn of their changing needs and the tools that the foundation can develop for them.
As a CEO he carries general responsibility for everything that happens in the organization, responsible for resource development policy change, as well as operating the organization’s activity
בן 43, נשוי לנטע ואבא לעברי ואחינועם. מורה יזם ושחקן יוצר. רכז מגמת התיאטרון בתיכון ‘קדמה בקהילה’ בירושלים (2012-2020). שחקן יוצר בתיאטרון ‘מסתורין’ (2011-2020). בוגר סדנת כתיבה של רועי מליח (2018) וקורס ‘משחק מול המצלמה’ של רותי דייכס (2012-2013). בוגר תואר B.Ed. בחינוך, בהוראת התיאטרון ובימוי ממכללת ‘סמינר הקיבוצים’ (2009-2011). בוגר בית ספר תלת שנתי למשחק ‘ניסן נתיב’, תל-אביב (2001-2004). אני מאמין שערכים של הנעה פנימית, משמעת עצמית, נטילת יוזמה, העצמה והובלה מתוך כבוד לאדם באשר הוא אדם, הם אבני יסוד בדרכי כמורה וכאומן יוצר.
כדי להבין את המניע ליצירת פרויקט SHKOLA בבית ספר ‘קדמה’, אחזור אחורה בזמן לשנת 2015, לטיול שנתי באילת. לאחר ארוחת ערב, ערכנו מסיבה משותפת בחוף הים עם התלמידים. כולנו רקדנו ושרנו יחדיו. אותו רגע גרם לי לראות בעיני רוחי הפקת תיאטרון שבה מלווה (מחנך, מורה) משחק לצד תלמידיו על הבמה, עובר איתם את תהליך החזרות, ולבסוף, מופיע יחד איתם לעיני קהל ועיני הוריהם. התרגשתי מהרעיון, ופניתי למנהלת בית הספר, מיכל חדד ושאלתי אותה – “מה את אומרת על זה שמורים ישחקו בהפקות בגרות בתיאטרון בכיתה י”א עם התלמידים?” מיכל התלהבה ונתנה אור ירוק ליוזמה.
שנה לאחר מכן, בשנת 2016, עלתה הפקת מקור בשם “משפחה בהפרעה” שכתבתי לתלמידי כיתה י”א בה שיחקו תלמידי המגמה ומלווי (מחנכי) הכיתה. ההפקה הייתה הצלחה יוצאת דופן הן ברמה האמנותית והן ברמה החינוכית בגלל הקשר שהעמיק בתקופת החזרות בין המורים לתלמידים והשיח שנוצר ממקום של אמון. המורים הפכו למשמעותיים יותר עבור התלמידים והלמידה עצמה הפכה למשמעותית יותר בהמשך הדרך. בתהליך החזרות, המורים הביעו עמדה, רקדו, שרו, ושיחקו לצד התלמידים. המחיצות נפרצו וכולם התרגשו ולמדו מחויה זו באופן משותף. כמוביל הפרויקט, ראיתי את פריצת הדרך. הבנתי שגם אני רוצה לחוות בעצמי את הלמידה האחרת הזו הנוצרת משיתוף פעולה בין תלמידים ומורה וביקשתי לי פרויקט שבו אשחק לצד תלמידי. בשנת 2018 בשלו התנאים לכך והפרויקט יוצא הדופן והחדשני SHKOLA של מגמת תיאטרון ביה”ס ‘קדמה’ וקבוצת התיאטרון ‘מסתורין’ שבה אני יוצר ומשחק למעלה מעשור, יצא לדרך.
להפקה של SHKOLA היו מספר מטרות. ראשית, לחבר את תלמידי המגמה לקבוצת התיאטרון ‘מסתורין’ ולבנות מופע משותף בתוך כיתות ומסדרונות ‘קדמה’. שנית, לתת כלי משחק, שירה ותנועה לתלמידים. שלישית, ליצור למידה והשפעה הדדית בין חברי לתיאטרון שהם שחקנים מקצועיים ותלמידי מגמת התיאטרון. רביעית, לשחק לצד תלמידיי ולגרום לשבירת המחיצה שבה המורה נמצא במקום “הסטרילי” של המלמד. רציתי לייצר מערכת אחרת של למידה שבה גם אני כמורה לומד מתוך האינטראקציה עם התלמידים והתלמידים לומדים כשהם רואים בעיניהם את הדרך שבה אני פועל כמורה וכשחקן. הפירות לא איחרו לבוא, וההפקה הצליחה מאוד.
כדי להצליח להקים ולקיים פרויקט בסדר גודל כזה בו יש למעלה מ-30 שחקנים, תלמידים ואנשי מקצוע, פרויקט המצריך חיבור של שני גופים – תיכון ‘קדמה’ ותיאטרון ‘מסתורין’, יש צורך בגורם מקשר ומחבר הן ברמה ההפקתית והן ברמה האמנותית. אני משמש כמנהל הפרויקט הייחודי הזה, הפקת המופע – SHKOLA מתוך המקום שלי כרכז מגמת תיאטרון בבית הספר וכשחקן יוצר בתיאטרון ‘מסתורין’.
כמורה של התלמידים הובלתי אותם יחד עם אנשי מקצוע נוספים בתיאטרון לרכישת כלים כגון שירה, משחק, תנועה ועבודה עם מסכות בשעות סדנאות רבות. במקביל יוליה גיניס, המנהלת האמנותית של התיאטרון, הייתה אמונה על החזרות ופיתוח התוכן יחד איתי ועם שחקני האנסמבל הבוגרים. כאשר התלמידים היו מוכנים למפגש עם השחקנים ורכשו מספיק כלים, הם החלו להשתתף בחזרות ולשחק לצד שחקני התיאטרון. בעבודה המשותפת שלי עם יוליה, פילסנו את הדרך עקב לצד אגודל, בבניית התוכן,
בניהול של החזרות כאשר אני אמון על ניהול הפרויקט אמנותית והפקתית מול המערך הבית ספרי והתלמידים. אני רוצה להודות למנהלת בית הספר, גב’ מיכל חדד ולמנהלת האומנותית, גב’ יוליה גיניס, שאפשרו לדבר הזה לקרות.