Menu
The Access for All project seeks to open the gates of universities in Israel to weakened population groups, enabling them to acquire useful and vital knowledge in the subjects studied in academia – as a social change tool. The aim is to provide equal opportunity access to relevant, theoretical and practical knowledge to every man and woman in Israel and to promote a more equitable society.
The program’s students are adults 18-70 years old who are known to social and health services. Operating for 15 years at the 4 leading universities in Israel, the program enables students to acquire life skills in psychology, medicine, business administration and law that are studied as introductory courses. The courses are held over 3 years and taught by outstanding undergraduate degree students.
This action model, the only one of its kind in the world, has already brought over 20,000 graduates through the gates of academia, most of whom have participated in employment and training programs, acquired advanced degrees and improved their standard of living since graduating from the program.
Project Goals:
Bridge social gaps and equalize opportunities – narrow knowledge and education gaps.
Create meeting points – create a direct relationship based on respect and mutual learning between weakened populations groups and one of the most influential power centers in society – academia.
Develop Significant citizenship – encourage students to engage in significant citizenship, take responsibility for their life and act out of awareness and informed decisions for the good of themselves and others.
פרויקט ‘אוניברסיטה בעם’, מבקש לפתוח את שערי האוניברסיטאות בישראל בפני אוכלוסיות מוחלשות ולאפשר להן לרכוש ידע שימושי וחיוני בתחומים הנלמדים בין כתליהן – ככלי לשינוי חברתי. זאת במטרה לתת הזדמנות שווה לכל איש ואישה בישראל לגשת באופן מושכל לידע רלוונטי, תיאורטי ומעשי כאחד ולעודד חברה שוויונית יותר.
תלמידי הפרויקט הם מבוגרים המטופלים על ידי רשויות הרווחה והבריאות בגילאי 18-70. הפרויקט פועל מזה 15 שנים ב-4 האוניברסיטאות המובילות בישראל ומאפשר רכישת כישורי חיים בתחומים פסיכולוגיה, רפואה, מנהל עסקים ומשפטים הנלמדים בצורת קורסי מבוא. הקורסים מתקיימים לאורך 3 שנים והם מועברים על ידי סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון.
מודל פעולה זה שהינו היחיד מסוגו בעולם, העביר בשערי האוניברסיטאות כבר למעלה מ-20,000 בוגרים שמרביתם השתלבו בתכניות תעסוקה, הכשרה, תארים מתקדמים ושיפרו את רמת חייהם.
מטרות הפרויקט:
גישור על פערים חברתיים והשוואת הזדמנויות – צמצום פערי ידע והשכלה.
נקודת מפגש – יצירת קשר בלתי אמצעי של כבוד ולמידה הדדית, בין אוכלוסיות מוחלשות לבין אחד ממוקדי הכוח המשפיעים בחברה – האקדמיה, ובינן לבין עצמן.
אזרחות משמעותית – הפיכת המשתתפים לאזרחים משמעותיים הלוקחים אחריות על חייהם ופועלים מתוך מודעות וחשיבה למענם ולמען אחרים.
We took extensive action in recent years to deepen the effect of the project for its participants and to create a more equal society in which every person can be a significant citizen for him or herself, for the family and the community. Here are some of the project’s achievements:
Awarded the Midot Seal of Effectiveness: AFA was awarded the Seal of Effectiveness for 2019 for social activity with a measurable social impact! The aim of the Seal is to encourage and acknowledge social activities that committee members consider to have a significant social impact, backed by data that are the result of in-depth social measurement processes. In recent years we conducted a five-year study to examine the impact of the project both during and after program participation.
Integration of Arab population groups: as a project that aims to open the gates of academia to excluded population groups in Israeli society and to create significant meeting-points, we saw the value in increasing the diversity of students participating in the project. In recent years we acted extensively to increase the number of students from Arab population groups, and about 400 students currently participate in the project (68 Druze, 289 Muslims, 45 Christians), comprising about 19% of all AFA students.
Golden Flower: we created dedicated classes for adults 60-70 years old that experience varied problems, mainly loneliness, social alienation and lack of opportunities. About 285 students registered to the various courses and make up about 13% of all AFA students.
Youth classes: we developed dedicated classes for young adults 18-30 years old without academic education that are referred to us by the various social services entities. This year about 290 students from this population group registered to the various courses, and they comprise about 14% of all AFA students.
בשנים האחרונות פעלנו רבות להעמקת השפעת הפרויקט על משתתפיו וליצירת חברה שוויונית יותר בה יוכל כל אדם להיות אזרח משמעותי עבור עצמו, משפחתו וסביבתו. להלן חלק מהישגי הפרויקט:
זכיה בציון לשבח ע”י ארגון מידות: ‘אוניברסיטה בעם’ זכתה בציון לשבח לפעילות חברתית בעלת אימפקט חברתי מדיד לשנת 2019! מטרת הציון לשבח היא לעודד ולהוקיר פעילויות חברתיות אשר לדעת חברי הוועדה הן בעלות השפעה חברתית משמעותית, המגובות בנתונים שהם תוצאה של תהליכי מדידה חברתית מעמיקים. בשנים האחרונות אנו מקיימים מחקר חמש שנתי הבודק את השפעות הפרויקט הן במהלך ההשתתפות בה והן לאחר סיומה.
שילוב אוכלוסיות ערביות: כפרויקט שמטרתו לפתוח את שערי האוניברסיטה בפני אוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית ולייצר נקודות מפגש משמעותיות, ראינו ערך בהגדלת מגוון הלומדים המגיעים לפרויקט. בשנים האחרונות פעלנו רבות להגדיל את מספר הלומדים המגיעים מאוכלוסיות ערביות וכיום בפרויקט לומדים כ-400 תלמידים מהאוכלוסייה הערבית (68 דרוזים, 289 מוסלמים, 45 נוצרים) המהווים כ-19% מכלל תלמידי הפרויקט.
פר”ח הזהב: יצרנו כיתות ייעודיות למבוגרים בגילאי 60-70 הסובלים ממצוקות שונות ובעיקר מבדידות וניכור חברתי והיעדר הזדמנויות. במהלך הפרויקט הם רוכשים ידע וכלים מעשיים ויומיומיים התואמים את משימות חייהם. השנה נרשמו כ-285 לומדים מאוכלוסייה זו לקורסים השונים, והם מהווים כ-13% מכלל התלמידים בפרויקט.
כיתות צעירים: יצרנו כיתות ייעודיות לצעירים בגילאי 18-30 ללא השכלה אקדמית המופנים אלינו דרך גורמי הרווחה השונים. הלימודים בפרויקט מהווים עבור הצעירים מדרגת ביניים אשר יכולה להובילם בעתיד ללימודים גבוהים. השנה נרשמו כ-290 לומדים מאוכלוסיה זו לקורסים השונים, והם מהווים כ- 14% מכלל התלמידים בפרויקט.
The Access for All activity model is simple to replicate. All you need is to ask an academic institution whether you can operate the program on its premises in the evening hours, and whether it will recognize the work of students who will lecturer in the program for undergraduate course credit. To expand the project to other institutions the consideration is mainly economic – you have to organize an ”expansion team” that will initiate contact with the institutions and build the organizational infrastructure. You also need an additional academic advisor to teach the course that accompanies the project, and of course a local team that will be involved in recruiting students and accompanying the instructor-students.
Expansion in Israel: the project currently operates in the 4 leading universities in Israel and covers almost the entire geographic area of Israel, from Mitzpe Ramon to Nahariya. Nonetheless, there are students who must travel more than 1.5 hours in order to reach the university. Expanding the project to additional institutions, in other words colleges, can provide a regional solution, increasing access to studies. The closer an institution is geographically, the lower the transportation costs, thus lowering the project’s operational costs.
Expanding beyond Israel: the bigger challenge, and it is of great interest to us, is to expand our activity beyond the borders of Israel. Seemingly, an Access for All project can be established in any academic institution. The significant value instructing-students gain from teaching in the project offers them a beneficial educational and learning tool. In fact, when students have to reexamine all the study contents and distill them into accessible lesson plans, when they have to simplify concepts and mainly answer questions about the study material, they undoubtedly learn and acquire significant tools that will serve them well in their professional life going forward. This practical experience is all but unavailable in the academic environment and will therefore be an asset for any academic institution that will choose to espouse it. Furthermore, there are weakened populations in every society, and knowledge and education gaps as well as opportunity gaps, are also common.
מודל הפעילות של “אוניברסיטה בעם” הינו מודל פשוט לשכפול. כל שצריך הוא לפנות למוסד אקדמי ולבקש שיאפשר את הפעלת הפרויקט בין כתליו בשעות הערב ויכיר בו כקורס אקדמי לסטודנטים לתואר ראשון שישמשו כמרצים. התנאי להרחבת הפרויקט למקומות נוספים הוא בעיקר כלכלי – נדרש לגבש “צוות הרחבה” שיצור את הקשרים עם המוסדות ויבנה את התשתית הארגונית, נדרש מנחה אקדמי נוסף שיעביר את הקורס המלווה את הפרויקט וכמובן צוות מקומי שיעסוק בגיוס התלמידים ובליווי הסטודנטים המרצים.
הרחבה בישראל: הפרויקט פועל כיום ב-4 האוניברסיטאות המובילות בישראל ומכסה כמעט את כל השטח הגיאוגרפי של ישראל, ממצפה רמון ועד נהריה. עם זאת, ישנם תלמידים הנאלצים לנסוע מעל שעה וחצי כדי להגיע ללימודים. הרחבת הפרויקט למוסדות נוספים, קרי מכללות, יכולה לתת מענה אזורי ובכך להפוך את הלמידה לנגישה יותר. למשל, באמצעות פתיחת שלוחה נוספת בגליל ובגולן (מכללת צפת, מכללת הגליל והמערבי וכדומה). ככל שהמוסד יהיה נגיש יותר פיזית, יצטמצמו עלויות ההסעות וניתן יהיה להפעיל את הפרויקט בעלות נמוכה עוד יותר.
הרחבה בעולם: האתגר הגדול יותר, והוא מעניין אותנו מאד, הוא להרחיב את הפעילות מעבר לגבולות המדינה. לכאורה, ניתן ליצור “אוניברסיטה בעם” בכל מוסד אקדמי. הערך הגבוה שההוראה בפרויקט מעניקה לסטודנטים המרצים, הופכת אותו לאטרקטיבי ככלי חינוכי ולימודי עבורם. למעשה כשסטודנט נדרש לבחון מחדש את כל תכני הלימוד ולזקק אותם לכדי מערכי שיעור נגישים, כשהוא נדרש לפשט מושגים ובעיקר לענות על שאלות אודות החומר הנלמד, הוא ללא ספק לומד ורוכש כלים משמעותיים שישמשו אותו בהמשך כאיש מקצוע. בנוסף, אוכלוסיה מוחלשת קיימת בכל חברה והפערים, פערי הידע וההשכלה ופערי ההזדמנויות נפוצים אף הם. התרומה המשמעותית של ההשתלבות בלמידה עבור המבוגרים חסרי ההשכלה, לצד עלות ההפעלה הנמוכה, הופכות אף הן את המודל לסקלאבילי.
גם כאן התנאי המרכזי להרחבה הינו המשאבים, אבל גם דרוש איש קשר שיעשה את החיבור לאוניברסיטאות בעולם. כל מקום בעולם יכול להיות רלוונטי ואנחנו נשמח לכל רעיון והצעה שיאפשרו לפעול להפצת בשורת “אוניברסיטה בעם”.
The Access for All program was founded in 2005 by Dr. Adi Koll after completing her doctoral studies in law at Columbia University in New York. As an undergraduate student at the Hebrew University of Jerusalem she already established two successful social programs. The first, “Brera Center” sought to offer law students another option – to choose a social career track and to use the legal knowledge they acquire to help weakened population groups that suffer from under-representation and limited access to knowledge. The second program, “Street Trial”, offered a rehabilitation program to youth offenders through the study of law.
Both these programs exposed Adi to excluded population groups that suffer from knowledge and education gaps and leave them on the margins of society. The encounter with at-risk youth, and especially with their parents, highlighted their lack of awareness regarding the importance of learning as a value and as leverage, not only for individual realization but also for social mobility.
Following these experiences Adi decided to build a bridge between these population groups and academia in Israel. She decided to establish a sort of new university that would operate within existing universities. This university would operate after all classes end and the campus is empty of students and lecturers but not of content and knowledge. She proposed to open the campus in the evening hours, but this time to invite different students – adults who lack an education – who would come to study courses in various subjects taught at the university. Her idea was that the lecturers at the new university would be outstanding undergraduate students at the “regular” university, who would take all the knowledge they had acquired in their studies, distill the most important content and transmit it to the students of the “new” university.
She began the first year in 2005 with 200 students (and ended the year with 183 students), that together had an average of 9 years of study. In other words most of them had not graduated from high school.
Owing to the great success of the project, the number of students doubled each year, and after 4 years it also began to operate at Ben-Gurion University in the Negev and then at the Hebrew University and the University of Haifa. Today it operates at the 4 major universities in Israel. About 2000 adults currently study in the program each year, hailing from more than 50 localities in Israel.
פרויקט אוניברסיטה בעם הוקם בשנת 2005 על ידי ד”ר עדי קול עם שובה מלימודי הדוקטורט במשפטים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. עוד כסטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים הקימה עדי שתי תכניות חברתיות מוצלחות. האחת, “מרכז ברירה”, ביקשה להציג בפני סטודנטים למשפטים ברירה נוספת – לבחור במסלול קריירה חברתי ולעשות שימוש בידע המשפטי שהם רוכשים כדי לסייע לאוכלוסיות מוחלשות הסובלות מתת ייצוג ומנגישות מוגבלת לידע. השנייה “משפט רחוב” הציעה תכנית שיקום לנערים עוברי חוק באמצעות לימוד משפטים.
שתי התכניות הללו חשפו את עדי לאוכלוסיות מודרות הסובלות מפערי ידע והשכלה, המותירים אותן בשולי החברה. המפגש עם נוער בסיכון, ובמיוחד עם הוריהם, חידד את חוסר המודעות שלהם לחשיבות הלמידה כערך וכמנוף, לא רק להגשמה אישית אלא גם למוביליות חברתית. בנוסף, תחושת המסוגלות הנמוכה של אותן אוכלוסיות הובילה אותן להאמין כי האוניברסיטה אינה פתוחה בפניהן. הן ראו אותה כמגדל שן המנותק פיזית ורעיונית מחייהן ולא העזו לחלום להיכנס בשעריה.
בעקבות כך גמלה עדי בליבה לבנות גשר בין אותן אוכלוסיות לבין האקדמיה הישראלית. היא החליטה להקים מעין אוניברסיטה חדשה שתפעל בתוך האוניברסיטאות הקיימות. בשעות הערב, כאשר כל השיעורים מסתיימים, והקמפוסים מתרוקנים מאנשים, אך לא מתוכן ומידע, היא הציעה לפתוח אותם שוב והפעם להזמין סטודנטים אחרים – מבוגרים חסרי השכלה – לבוא וללמוד קורסים בתחומים השונים הנלמדים באותה אוניברסיטה. המרצים באוניברסיטה החדשה, כך חשבה, יהיו סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, באוניברסיטה “הרגילה”, שידרשו לקחת את כל הידע שרכשו במהלך לימודיהם, לזקק ממנו את התכנים החשובים ביותר ואותם להעביר הלאה לתלמידי האוניברסיטה ה”חדשה”.
המודל, אשר נקרא על ידי עדי – “אוניברסיטה בעם” (אוניברסיטה הפועלת בתוך עמה), הינו מודל “רזה” העושה שימוש בכיתות הלימוד הקיימות ובסטודנטים, הזוכים לנקודות זכות אקדמיות ולא לשכר על עבודת ההוראה.
את השנה הראשונה התחילה עם 200 תלמידים שממוצע שנות הלימוד שלהם היה 9 (וסיימה עם 183), כלומר מרביתם לא סיימו אפילו תיכון. אבל מהר מאד הם, שלא נכנסו לכיתה שנים, מצאו את עצמם יושבים ולומדים – לא בשביל ציון או תואר, אלא בשביל לדעת.
בשל ההצלחה הגדולה של הפרויקט, בכל שנה הוכפל מספר התלמידים ולאחר 4 שנים הוא הוקם גם באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובהמשך באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. היום לומדים בו כ-2000 מבוגרים בשנה המגיעים ממעל 50 ישובים בארץ.
